פסח התשפ״ד
מה נשתנה הלילה הזה ?
מאז השבעה באוקטובר פעימות הלב של 'בכל דור ודור' הגבירו דפיקתן.
'הקושיות' הן הדבר היחיד שנותר לנו בהיעדר תשובות לנבוכות שלנו נוכח הכאב והכשלון הגדול.
הצורך ב'הגדת לבנך', לספר בעלילות הקרב, הרעות, הרעים, הנופלים והפצועים - גדול ורב מתמיד.
המחשבות 'שעומדים עלינו' גם בדור זה, בארץ ובעולם כולו, הפכו למציאות.
בלילה הזה נחוש בצלקות שצילקו את ליבנו, בנפול אחינו ואחיותינו ובהיעדר החירות של החטופים והמפונים, העקורים במולדתם.
בלילה הזה נדע כי יש לנו אומה וכי יש לנו מולדת. נדע כי זכינו בדורנו להילחם שוב על חירותנו, לשאת תקווה ולשאת את המחר על כפינו.
בלילה הזה נלמד כי לא כולנו חכמים, וכי לא כולנו נבונים וכי מידת הענווה ראויה הלילה יותר מתמיד.
בלילה הזה נדע כי לכל אחד מאיתנו יש מצרים ולכל אחת מאיתנו יש ירושלים – חירות כפולה נחרוט על לוח ליבנו, חירות ממצרים וחירות לירושלים.
בלילה הזה יעלה השחר על אלפי לוחמים בסדיר ובמילואים, כמו עמוד השחר בכל חודשי המלחמה הזו, שמזכיר שעל אף הנופלים של יום האתמול, האור מאיר גם היום וכי ימי חיינו בלילות ובימים, יזכרו בגווילי הקרב של מדינת ישראל לנצח.
בלילה הזה יאיר ירח על כל הבנים, מן הכפר ומן העיר, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, מכל העדות והדתות. בנים ובנות, אחים ואחיות מכל גווני החברה הישראלית – כולם חטיבה אחת. כולם עדות לברית, כולם עדות לעדה.
בלילה הזה נדע דם ואש ותימרות עשן וגם בניין, וזריעה ולידה ממשבר – נדע כי ארץ ישראל נקנית ביסורין ונדע את מעלותיה וכי אנו, כולנו איננו אלא תבנית נוף מולדתנו.
לפיכך נתחייב הלילה הזה להמשיך ולהילחם לחירות החטופים, להשבת הישובים והקהילות לחבלי הארץ העזובים ולחירות ישראל בארצו עד שאחרון הצוררים ידע כי אין בכוחו לשבור את צדקת דרכו ואת רוחו של ישראל וכי ככל שיענונו כך נפרוץ, נשגשג ונצמח.
בלילה הזה כולנו חייבים לראות עצמנו 'כאילו' אנו ממשיכים במסע הנחשונים ממצרים לירושלים.
ביגון ובשמחה, באבל וביום טוב, באפלה ובאור גדול נאמר שירה חדשה - שירת הארץ, שירת מגיניה ושירת בוניה.
בליל השימורים הזה נשנה ונשתה כוס חמישית לחירות ישראל בארצו.
קצין החינוך והנוער הראשי,
תא"ל אופיר לויוס.
