ילדים שטרם נולדו להורים שטרם הכירו יספרו את סיפוריכם לילדיהם.
ילדיהם יזכרו את הגבורה ואת סיפורי הקרבות ויעלו אותם על נס פעם אחרי פעם בבתי הספר, בתנועות הנוער, באימונים לקראת הצבא, באימונים בצבא ולקראת האתגרים המבצעיים של דורם. הם יגנו על ארצם בזכות סיפוריכם, גם זמן רב אחרי לכתנו.

המורשת היא נושאת הכלים של המחר. היא המעצבת את הזיכרון הקולקטיבי והאישי. היא בונה אתוסים של יחידה, צבא ואומה. היא מחזקת שייכות ליחידה ומחויבות לערכים ולרוח היחידה.

המורשת היא סיפור המקנה משמעות לאירועים ולדמויות. היא מהווה ברית המחברת בחוט של שייכות אדם לאדם, אדם לאדמתו, ואדם לעמו. והיא מחברת בין דורות, בעל זמניות השוזרת את האתמול למחר.

כאשר הגיבורים יסיימו את מלאכתם - פצועים, מאובקים, גאים וכואבים את הנופלים, סיפורם צריך להישמע ולהיות מסופר לדורות הבאים.
זוהי מחויבותנו לחיילים, למפקדים, למשפחותיהם, לפצועים, לנופלים, למשפחות השכולות ולעם ישראל כולו.

למורשת יש תפקיד משמעותי ברוח הלחימה של המחר ועליה להתגבש לסיפורים ולדמויות גיבורים אנושיות, שניתן להזדהות איתם, להתחקות אחריהם ואחרי הדילמות, ההחלטות, הכשלונות וההצלחות שיהוו חלק מהזיכרון ומהזהות של מפקדי וחיילי העתיד.

עלילות גבורה רבות נכתבו בחודשים האחרונים. מהבוקר הנורא והכישלון הקשה צמח דור תשפ"ד והוכיח שנדמה הוא לדור תש"ח. יחידות צה"ל השונות לא פסקו להילחם בתעוזה ובגבורה עילאית בחודשים האחרונים וסיפורי המורשת קורמים עור וגידים לנגד עינינו.

על אף שהמלחמה טרם הסתיימה ולא הכל ידוע ובהיר אל לנו להתבטל מעיצוב המורשת ומעיסוק אישי של כלל המפקדים במחויבות לסיפורה של היחידה בסדיר ובמילואים ולסיפורם של חייליהם.

הובלה פיקודית ותשתית ארגונית יסייעו באיסוף ובמיון המורשת ובבחירתם של הסיפורים והגיבורים שמשקפים את רוח הלחימה ואת המנהיגות, אלו שברצוננו להעבירם מדור לדור.
סיפורים שיסופרו מסביב למדורה ולנוער טרם הגיוס. סיפורים שיודעים לתאר גם את מחיר המלחמה ולעיתים גם את מחיר ההחלטה. סיפורים על נפש האדם, על רעות ועל רעים.

מפקדים - ענווה היא אחת המידות הגדולות ביותר בפיקוד ובמנהיגות, וסיפור יחידתכם הוא חלק ממידה זו.
בהצנע לכת ספרו ועמלו על המורשת היחידתית והלאומית. בצניעות עצבו את הזיכרון, לא רק במעשה בשדה הקרב, גם בסיפור ובמספר.
זיכרו כי מעשיכם בשליחות האומה נעשו. וגם סיפורי הגבורה והמורשת שייכים לאומה, אין אנחנו רשאים לשמור אותם לעצמנו. נשלחנו להילחם בשם העם וסיפורינו שייכים לעם.

זהו תחילתו של הסיפור, פיתולי הזמן והזיכרון עוד יתנו את סימנם במורשת ובהתהוות שלה - אך ראוי ונכון לדאוג לשנים, כבר כעת.

בשבועות האחרונים אנחנו עומלים על תשתית רחבה בתחומי המורשת על מנת לתמוך את כל היחידות בסדיר ובמילואים. אנחנו לרשותכם לסייע בתיעוד, איסוף, יצירה, כתיבה ועוד.
אנו נישאים על כתפיה האדירות של מורשת הקרב במלחמות ובמערכות ישראל - עכשיו תורנו, להניח על כתפינו את חינוך הדורות הבאים, למען יראו עצמם כאילו הם נלחמו לצידכם.

לחירות ישראל.

קצין החינוך והנוער הראשי,
תא"ל אופיר לויוס.