אחי ואחיותיי גיבורי המלחמה!
בחג החנוכה אביט בכם בהשתאות ובפליאה, בעיניים שכבר צפו באלפי שנות היסטוריה יהודית. מזה שנים רבות לא חשתי ברוחו של העם וברוחם של הלוחמים והלוחמות, כפי שאלו מפעמים בכם ובמלחמתכם באויביכם.
אביט בגיבורים שהסתערו בחירוף נפש מכל עבר, כדי לבלום את מסע הרצח והזוועות בשבת ה-7 באוקטובר. רבים מהם נפלו ואחרים נפצעו, נאבקו על חייהם ונשאו באצילות את פציעתם למשך זמן רב בשטחי הלחימה. אראה את גיבורי כיתות הכוננות ואת גבורת התושבים והאזרחים, שנאבקו לעיתים עד לנשימתם האחרונה. אתבונן בגיבורי צה"ל, כוחות הביטחון וארגוני ההצלה, שחירפו נפשם מנגד כדי להציל משפחות, פעוטות, ילדים, זקנים ופצועים.
אביט בגבורתכם בלחימה בעזה ובכל חזיתות ישראל. ביבשה, באוויר ובים - אתם עומדים במבחן הדמים העליון כדי להשמיד את הצורר ולהגן על חירות ישראל. המפקדים המובילים בראש, המסכנים את חייהם ראשונים, מנהיגים בקרבות גבורה מבית לבית ומפיר לפיר. הלוחמים הנועזים וכל המסייעים ללחימה, כולכם מופת והדר למולדת. כולכם כותבים במו ידיכם את הבית הנוסף של "מעוז צור".
אביט בגבורתם של נשות ואנשי המילואים ומשפחותיהם. כמו אחיי בעת ההיא פרצתם פרץ בתולדות הגבורה הישראלית. התכנסתם מכל קצוות הארץ: מן העיר ומן הכפר, מכל העדות, הדתות והעמדות, מימין ומשמאל – כולם כאחד. לא עוזבים עד לניצחון. רוח הגבורה הזו נושאת את העם כולו ומזינה את רוח הלחימה של כל צבא ההגנה לישראל.
אביט בגבורת העם כולו, מבקש מלחמה שערה, מבקש להשיב כבודו, מבקש להשיב יישוביו לגבולם ואת החטופים למשפחותיהם. עם של גיבורים, שנים רבות לא צפינו, אחיי ואני, בגבורה כזו, באחדות כזו, באומה המגויסת לחדש את ימיה ושדותיה.
תפילה עימנו שאחדותכם תישמר לעד. זהו כוחכם, זה סודכם הנצחי – בגיוון, במחלוקת, באמונה וביחד.
בשנה הזו נדליק בשמונת ימי החנוכה אור גבורה לדור נושאי הלפידים, אלו אשר לב לאומי להם, אלו הנושאים גם את טעם הכשלון ואת שירת התקווה, אלו הצמאים לאור, אלו הנעים בלילות אפלים בשבילי הגבורה, לזכר הנופלים ולהלל הפצועים – אתם הגיבורים עד לניצחון.
ויהי אור.
ברוחו של יהודה ואחיו החשמונאים.
לויוס
