מבצע "יואב", אשר נערך בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, היה מבצע של צה"ל לפריצת הדרך אל הנגב המנותק, ולדחיקת הצבא המצרי ממנו, במלחמת העצמאות. מבצע זה, שהיה אחד הגדולים במלחמת העצמאות, היה הראשון של צה"ל אשר החל במהלומה של חיל האוויר.
פריצת הדרך לנגב במבצע "יואב" (במקור כונה "עשר המכות") נעשתה לקראת סוף מלחמת העצמאות, ב-15 עד 22 באוקטובר 1948. בשלב זה ניהל צה"ל שורה של מתקפות במגמה להדוף את הצבאות הפולשים אל מחוץ לשטחי המדינה ולאלץ את מנהיגיהם להגיע להסכם. ממשלת ישראל הייתה נחושה להחזיק בשטחי הנגב, ועל כן היה הכרח לפרוץ את הדרך אליו באמצעות כוח צבאי, שכן באותה תקופה היה נתק באזור שנשלט על ידי המצרים וכונה רצועת חוליקאת.
בתחילה תקפו כוחות צה"ל את הצד המזרחי של הרצועה, אך לאחר שהתקפות אלו נכשלו, הצליחה חטיבת גבעתי לכבוש את משלטי המצרים בזה אחר זה תוך ארבע יממות והדרך לנגב נפתחה.
סיומו המוצלח של מבצע "יואב" הוא בכיבוש באר שבע, עיר הבירה של הנגב.
בחוברת המידע ניתן למצוא סיפור אישי מהקרב שעוסק בשני חיילי גח"ל (גיוס חוץ לארץ): עולים חדשים שהגיעו לארץ לאחר מסע נדודים ברחבי העולם, נלחמו במלחמת העצמאות ונהרגו במבצע זה.
