מבוא:
חג הנֵבִּי שועייב נחגג במשך ארבעה ימים על ידי בני העדה הדרוזית, כל שנה בין 28-25 באפריל.
הדרוזים מאמינים שאבי הדת הדרוזית הוא יתרו חותן משה, אבי ציפורה אשת משה. יתרו, שלא היה יהודי, חי כאלפיים שנה לפני היווסדה של הדת הדרוזית, אולם הדרוזים, המאמינים בגלגול נשמות, מאמינים שנשמת יתרו התגלגלה לגופו של הנביא שועייב.
קבר הנביא נמצא בכפר חיטין השוכן מעל הכנרת. ליד הקבר ניתן לזהות שקע אותו מייחסים המאמינים לתבנית כף הרגל של הנביא. הם נוהגים ליצוק שמן לאותו שקע ולאחר מכן למשוח את גופם בשמן כסגולה להצלחה. העלייה לקבר הנביא בחג זה היא גם הזדמנות למפגש בין בני העדה ומנהיגיה.
מנהיג החג (הנביא שוועיב):
חג הנביא שועייב מהווה אחד מימי הציון המרכזיים בעדה הדרוזית כיוון שהנביא שועייב הינו הנביא המרכזי והבכיר ביותר וממייסדה של הדת הדרוזית.
הנביא שועייב מהווה אחד ממנהיגיה החשובים ביותר של העדה הדרוזית. הדרוזים רואים בו כאבי העדה הדרוזית.
לפי המסורת הנביא שועייב חצה את ים סוף ביחד עם משה ועם ישראל, ויש האומרים שמדובר ביתרו, חותן משה המוכר גם בתורה ובקוראן.
את סוף ימיו בילה הנביא שועייב במערה הסמוכה לכפר חיטין (ליד טבריה) ושם תלמידיו קברוהו כשמת.
תאריכי החג:
בין התאריכים 25-28.4 חוגגים הדרוזים בישראל את חג הנביא שועייב. עיקר החגיגות מתקיימות ב25.4, תאריך זה נקבע בעקבות עונת האביב המאפשרת למבקרים ממרחקים רבים לפקוד את קברו של הנביא.
מנהגי החג:
קבר הנביא, נחשב לאחד המקומות הקדושים לעדה, משפחות רבות פוקדות את המקום בחג על מנת לקבל ברכות, לנדור נדרים הנוגעים להחלמת חולים ואנשים במצוקה ולקיים נדרים שנדרו בעבר.
לחג זה יש חשיבות דתית רבה, אך הוא גם אירוע חברתי משמעותי, זו הזדמנות למפגש בין בני העדה הדרוזית, אנשי דת, מנהיגים ואחרים.
ברכת החג:
מקובל לברך בחג "זיארה מקבולה" (בערבית, זיארה פירושה ביקור, עליה לרגל) שיתקבל ביקורך -
