ליל הגשרים

ליל הגשרים הוא כינוי למבצע החבלה של הפלמ"ח לפשיטת יחידותיו על שנים-עשר גשרי-כביש ומסילות ברזל, בכל גבולותיה היבשתיים של ארץ ישראל. המבצע ידוע גם בשם "מבצע מרכולת", שהיה שמו המחתרתי. המבצע היה הגדול ביותר שבמבצעי הפלמ"ח כמחתרת, והגדול ביותר במסגרת תנועת המרי העברי. המבצע הונע מתוך הרצון להוכיח לבריטים שהמשך מדיניות "הספר הלבן", הפוגעת בזכות היהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, לא יקל על שלטונם בארץ, וכמו-כן להפגין את כוחו של ההגנה והפלמ"ח.

העיתוי לביצוע הפעולה בא עם הכרזתו של שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, כי ממשלת בריטניה חוזרת מהתחייבותה לקבל את מסקנות וועדת החקירה שעסקה בענייני ארץ ישראל(מסקנות הוועדה היו שיש להעלות לארץ ישראל כ-100,000 יהודים פליטים מאירופה מיד). הביסוס לטענת בווין היה החשש לבזבוז נוסף של כוח צבאי בריטי וכן השקעה בכסף רב לניהול העניין. בתגובה קיבלה על עצמה תנועת המרי העברי להוכיח כי סגירת שערי הארץ בפני יהודים עלולה אף היא להטיל קשיים על הבריטים, ולא רק העלאה של הפליטים.

את הרעיון לפגוע בגשרים המחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה הגה מפקד הפלמ''ח, יגאל אלון. אלון הטיל את ביצוע המשימה על קצין המבצעים של הארגון, דב צסיס, ועל הזרוע המבצעית המיוחדת של ההגנה  - הפלמ''ח. בחודשים לפני הפעולה נאסף מידע רב על המטרות, נערכו תצפיות וסיורים מקדימים באתרי הפשיטה, הושגו תכניות הבינוי לגשרים ותוכננו נתיבי הגעה ונסיגה. היה צורך בתיאום בין כל הכוחות המבצעים, ולכן הוחלט לפוצץ בו זמנית את כל הגשרים. ההחלטה הזו התקבלה בין השאר גם בשל הריחוק של הגשרים ממקומות ישוב יהודיים, מהם יצאו הכוחות להליכה ארוכה מאוד עד לגשר.

ב-12 ביוני  נהרסו אחד עשר גשרים, ביניהם גשר בנות יעקב, גשר שיח חוסיין, גשר אלנבי וגשר אדם. בגשר הזיו נכשלה הפעולה כאשר חומר הנפץ שסחב הכוח התפוצץ בטרם עת מקליע נותב, ורק גשר אחד פוצץ מתוך שניים. 14 לוחמים מהכוח נהרגו. במקום הוקמה לאחר מכן אנדרטת יד לי"ד, לזכר הנופלים.

גשר יד לי"ד (גשרי נחל כזיב)

• תיאור האתר: אנדרטה ובית עלמין, שבו קבורים שרידי 14 לוחמים שנפלו בפעולה לפיצוץ גשר כזיב ב"ליל הגשרים" בשנת 1946. סביב האנדרטה ובית העלמין ישנה רחבת דשא גדולה.

• אזור גיאוגרפי: גליל מערבי.

• מקום האתר: על כביש 4 ממול לגן לאומי אכזיו.

• איך מגיעים: נוסעים על כביש 4 מנהרייה לכיוון ראש הנקרה. כק"מ אחד אחרי הכניסה לקיבוץ גשר הזיו מגיעים אל גשר יד לי"ד מעל נחל כזיב. עוברים אותו וחונים בצד הכביש.

• חנייה: אין מגרש חנייה מוסדר. עוצרים בזהירות בשולי הכביש, מורידים את הקבוצה ומשחררים את הנהג (הנהג לא יכול להישאר במקום, לכן מתזמנים אותו למקום לשעת הסיום).

• מרחק מהרכב: 100 מטרים.

• תקופה: המנדט הבריטי.

• האירוע: פיצוץ גשר כזיב ב"ליל הגשרים" ("מבצע מרכולת").

• מועד האירוע: 17-16 ביוני 1946

• כוחות משתתפים: פלוגה ו' של הפלמ"ח.

• תמונה 1: קבר האחים יד לי"ד.

• הידעת 1: תנועת המרי העברי - הייתה מטה משותף של המחתרות היהודיות שנלחמו בשלטונות המנדט הבריטי. התנועה פעלה מחודש אוקטובר 1945 עד פיצוץ מלון המלך דויד, בו שכנה גם הבולשת הבריטית, ב-22 ביולי 1946, ע"י האצ"ל (בפיצוץ נהרגו גם אזרחים ויהודים רבים, דבר שגרם למחלוקות בין הנהגת הסוכנות וההגנה למחתרות האצ"ל והלח"י). במסגרת תנועת המרי תואמו ובוצעו פעולות רבות ע"י כל ארגון בנפרד, כמו: פריצת מחנה המעצר בעתלית ושחרור המעפילים העצורים בו באוקטובר 1945, פיצוץ מסילות ברזל בעשרות מקומות והתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בלוד בנובמבר 1945, התקפות על שדות תעופה צבאיים ומתקני ראדאר, ליל הגשרים ופיצוץ מלון המלך דויד.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 2.

• מה באתר:
מי שתייה - לא
שירותים - לא
תאורה - לא
שילוט - כן
צל - כן
נקודות חשמל - לא
תשלום - לא
מקום ישיבה - לא

• הידעת 2: גשר הכביש נבנה בראשית תקופת המנדט ע"י אסירי כלא עכו.

• אתרי מור"ק באזור: כ"ג יורדי הסירה בעכו, אתר שיירת יחיעם, אנדרטת אסון השייטת בשבי ציון, אתר חומה ומגדל בחניתה.

• מסלולים באזור: רכס אדמית ומערת קשת, ראש הנקרה, גן לאומי אכזיו, נחל בצת-שרך, נחל כזיב.

• הרקע לפעולה: במרץ 1946 ביקרה בארץ ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית על מנת להציג פתרון לעקורים היהודיים באירופה ולהעפלה ה"בלתי חוקית" לארץ, בעקבות השואה במלחמת העולם השנייה. בין מסקנות הוועדה נכללו: אישור עלייה מיידי ל-100,000 יהודים, ביטול חוקי הספר הלבן ואיסור קניית קרקעות בא"י. שר החוץ הבריטי א. בווין, שביוזמתו מונתה הוועדה, הודיע שאינו מחויב לקבל את מסקנותיה. בעקבות זאת החליטה תנועת המרי העברי, שהורכבה מנציגי ההגנה, האצ"ל והלח"י, לפעול נגד מתקנים ואינטרסים בריטיים. בין השאר, סוכם שאנשי ההגנה (פלמ"ח) יפוצצו את הגשרים המחברים את א"י עם הארצות השכנות וארגון לח"י יפוצץ את מוסכי הרכבת בחיפה. בפעולה, שדרשה הכנות רבות ותיאום מדויק, תוכנן לפוצץ בו-זמנית בליל ה-16 ביוני 1946 את הגשרים הבאים: שני גשרים המחברים בין מטולה ללבנון, גשר "בנות יעקב" על הירדן בכביש לגולן, גשר הרכבת "אל חמה" על נהר הירמוק, גשר "שייח' חוסיין" על נהר הירדן בכביש בית שאן - אירביד, גשר "דמיה" (גשר אדם) על נהר הירדן בכביש לעמאן (התפוצץ למחרת, בעת שקצין חבלה בריטי ניסה לפרק את חומר הנפץ שהוצמד אליו), גשר "אלנבי" על נהר הירדן בכביש ירושלים-עמאן, שני גשרים על נחל הבשור מדרום לעזה (כביש ומסילת ברזל), שני גשרים על נחל א-זיב (נחל כזיב) בכביש ומסילת ברזל חיפה-לבנון.

• מהלך הפעולה: בליל ה-16 ביוני 1946 יצאה מחלקה בת 44 לוחמי פלמ"ח מקיבוץ מצובה המחופשים לחיילים בריטיים, במטרה לפוצץ את גשרי נחל כזיב שעל הכביש ועל מסילת הרכבת המובילים ללבנון. במהלך ההתקרבות למקום נתגלו הלוחמים ע"י קבוצת ערבים שעברה בסמוך וגורשה בקללות באנגלית. תוכנית הפעולה הייתה להגיע לאזור הגשרים ולהתפצל לשתי קבוצות, האחת תמשיך לגשר הכביש המערבי ולפוצצו והשנייה תפוצץ את גשר הרכבת המזרחי. את חומרי הנפץ סחבו הלוחמים על גבם במטרה להניחם ליד עמודי הגשרים. עם הגיעם לגשר הרכבת נפתחה עליהם אש שממנה נהרג יחיעם וייץ. אחד הכדורים פגע בחומר הנפץ וגרם לפיצוץ שממנו נהרגו 13 לוחמים, ביניהם מפקד הפעולה, ולפצועים רבים, ביניהם החובשת זוהרה לויטוב. סגן מפקד הפעולה הורה על נסיגה תוך נשיאת הפצועים לקיבוץ מצובה, שם הושארו חלק מהפצועים קשה והשאר המשיכו בנסיגה לקיבוץ חניתה. בשל החשש לגילויים ע"י הבריטים התחבאו הלוחמים בשתי מערות בסמוך לקיבוץ. למרות סריקות הלוחמים נשאר פצוע בשטח שנסוג בעצמו לקיבוץ מצובה ונתפש ע"י הבריטים. היעלמם של לוחמים רבים ואי-מציאת שרידי גופותיהם עוררה בשעתו חרושת שמועות. לאחר מכן התברר כי גופתו של יחיעם וייץ הועברה לקבורה בירושלים, ואילו שרידי גופות הלוחמים הועברו לקבר אחים בחיפה. שרידי הרוג נוסף נקברו בבית הקברות בקיבוץ מצובה, והועברו מאוחר יותר לקבר האחים.