מה קורה מקבלת ההודעה על נמ"ר שנפגע - ועד שהוא חוזר לשדה הקרב?

הכול מתחיל בדיווח הראשוני משדה הקרב. כשכלי נפגע, חיילי גדוד 651 של אגד טנ"א ארצי חוברים לאנשי הטנ"א של היחידה, ומנסים להבין יחד מה היקף הנזק. כך, בהתאם לאבחון מתקבלת ההחלטה הקריטית - האם ניתן לטפל בתקלה כבר בשטח, או שהכלי יידרש לצאת מקו הלחימה ולהגיע לעורף?

"כשמגיעה הקריאה אנחנו חוברים למנהל העבודה הגדודי ולבוחן שנמצא בזירה", פותח מג"ד 651, סא"ל נ', "בשיח מקצועי משותף מבינים את חומרת התקלה ואת המורכבות שלה, ולפי זה נערכים עם כמות וסוג החלקים והאמצעים שנצטרך". 

כשמתאפשר, אנשי הגדוד מטפלים בכלי באותו המקום, לעיתים הם אפילו נשארים עם היחידה במשך ימים או שבועות במטרה להעניק מענה צמוד. אבל ככל שהנזק משמעותי יותר, הדרך לשיקום מתחילה להתארך. 

תוך כך, המסע אל העורף הוא בהחלט חלק מהמשימה. כשנדרש לפנות כלי שנפגע, החילוץ מתבצע כפעילות מבצעית לכל דבר, בתיאום עם הכוחות בגזרה ותוך נקיטת אמצעי ההגנה הנדרשים. ורק לאחר שהוא יוצא מהזירה ניתן להעביר אותו להמשך טיפול רחב ומעמיק. 

שם, בסדנאות הגדוד, כבר מתרחש הליך אחר לגמרי, הכולל בין היתר החלפת חלקים ושיקום מערכות. עבודות מהסוג הזה דורשות אמצעים שלא ניתן להפעיל בשטח הלחימה, ולכן יש צורך בלהגיע למקום בו אפשר לפרק, להבין את הנזק ולהרכיב מחדש.

במקרה כזה, כפי שהמג"ד מסביר, השעון מתחיל לרוץ: "ברגע שאפשר להתחיל, אנחנו נכנסים לשגרת עבודה שלא עוצרת עד שאפשר להשיב אותו לשטח. לרוב, מדובר במספר שעות עד יממה - כשהמוטו הוא 'לא נחים עד שהוא לא חוזר'".

אחד האירועים שזכורים לסא"ל נ', הוא נמ"ר שנפגע באופן קשה והגיע לבסיס כשבתוכו הרס רב. למרות הנזק, התקבלה החלטה בדרג הפיקודי להשקיע מאמץ מיוחד בשיקומו ולהחזירו לגזרה במהירות.

"עשינו נוהל 'התנפלות' בתוך המחנה", משחזר סא"ל נ', "היו כמה צוותים שעבדו עליו. לצד עבודת השיקום, היינו צריכים להתמודד גם עם מחסור בחלקי חילוף. תוך מספר ימים הוא כבר חזר ללחימה".

אותו נמ"ר, הוא רק דוגמה אחת לעבודה המתבצעת באופן שוטף מאז תחילת המלחמה. במקביל לכלים שמגיעים לשיקום, החיילים ממשיכים לנוע בין הגזרות. הם מצטרפים ללוחמים בשטחי הכינוס, או נכנסים לשטח המבצעי עצמו כדי לטפל למשל בנגמש"ים ובמערכות הטכנולוגיות. 

כל הפעילות הזו, מתקיימת לצד משימה נוספת: הכנת היחידות לקראת החזרה ללחימה. כאשר גדוד או חטיבה יוצאים להתרעננות, הם מגיעים לשטח ייעודי שהוקם במהלך המלחמה במחנה, ושם מתחיל תהליך מרוכז של העלאת כשירות.

"בזמן שהחטיבה נמצאת בהתרעננות", הוא מתאר, "אנחנו מקבלים עשרות כלים, ומבצעים עליהם את כל מה שנדרש כדי להשיב אותם לכשירות - המטרה היא שביום שבו הלוחמים חוזרים ללחימה, הם יצאו כשהכול מוכן במאה אחוז".

היכולות שנדרשות מכל חייל בגדוד, באות לידי ביטוי במגוון דרכים: "בעיקר לדעת להתנתק מכל רעשי הרקע ולהתרכז במשימה המרכזית. ומעבר לכך, לרתום את כל מי שנמצא סביב העבודה, ולשמור על החוסן האישי ושל הצוות כולו". 

כך, מאחורי כל כלי שנפגע, עומדת מערכת שלמה שפועלת כדי להחזיר אותו לשירות - מהאבחון הראשוני, דרך הטיפול בשטח או השיקום במחנה, ועד לרגע שבו הוא שב ליחידה. "אנחנו יודעים שכל משימה שהצלחנו להשלים משפיעה בסופו של דבר על הלוחם בקצה", מסכם סא"ל נ', "ואם יש תקלה, יש מי שייתן את המענה בצורה המיטבית".