מקרים ותגובות אלימות

קטטות ופעולות אלימות עלולות לסכן חיים. הגריא"ה הרצוג קבע:
"ריב רציני בין אנשים עלול להסתיים בנפשות, אם לא תתערב המשטרה במוקדם ... על כן בפרוץ ריב כזה מותר להזעיק את המשטרה על ידי הטלפון, למנוע רצח ... מכיוון שאנו תופסים את הדבר כספק נפשות, מותר גם לנסוע למקום במהירות המירבית".

הגרש"ז אויערבך הוסיף על כך, שגם ריב המסתיים במהלומות חמורות, ולאו דווקא ברצח, מוגדר כפיקוח נפש, ומותר למשטרה לחלל שבת בסיורים שגרתיים כדי למנוע אירועים כאלה.

כמובן, כאשר החשוד באלימות הוא חייל, שעשוי להיות חמוש, רמת הסכנה עולה.

הגריא"ה הדגיש, שההיתר הנ"ל נוגע לא רק למניעת קטטה, אלא גם למעצרו של אדם אלים שכבר ביצע פשע. הוא מסביר:
"כשנתקבלה ידיעה שהפשע כבר בוצע ... ומזמינים את המשטרה שתבוא לאוסרו, הרי בנידון זה אין כבר שאלת הצלת נפשות ... אלא שיש כאן חישוב אחר, והוא שאם על סמך זה לא נתיר למשטרה לנסוע לחפש את העושה עוול, כי אז תתרבנה הגניבות דווקא ביום שבת קודש, וכבר הוזכר שגניבות בימים אלו בכללן גם רציחה, וסוף סוף יש כאן משום הצלת נפשות ... ובכלל, קשה להחליט איזה גבול יש לחשש פיקוח נפש ..."

מבחינה פרוצדוראלית, יש להבחין בין אירוע אלימות המתרחש ביחידה, ובין אירוע המתרחש מחוץ ליחידה. באירוע בתוך היחידה, מבחינה חוקית רק לשוטרי מצ"ח ישנה הסמכות לאזוק חייל בכוח, ועל כן נוכחותם הכרחית ומצילת חיים. באירוע מחוץ ליחידה משטרת ישראל מופקדת על ניהול האירוע, ויחידת מצ"ח תיתן את ה"מעטפת" הנדרשת לפיקוח נפש, ובכלל זה תוודא ותבצע הפרדה של חייל אלים מנשקו האישי.

חשוב לציין, שהיות וישנם אירועי אלימות ביחידה שמפקדי היחידה מסוגלים לנהל בכוחות עצמם, יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי החלטת המב"ס או הבכיר.