עקרונות הלכתיים

1. הצטווינו בתורה לקדש את יום השבת ולשבות בו מכל מלאכה. מצווה זו חלה בכל זמן ובכל מצב, למעט במקום פיקוח נפש. גם במצבי פיקוח נפש אין היתר לחלל שבת יותר מההכרח.

2. מלאכות שבת אינן שוות בחומרתן, אלא יש מהן שעשייתן אסורה מן התורה, ויש שאיסורן מדברי חכמים.
לדוגמה: הנעת הטנק והסעתו, העלאת סל"ד והדלקת נורות להט אסורות מן התורה, משום שיש בהן הבערת אש; וכמו כן חלק מתיקוני המזקו"ם אסורים בשבת מן התורה משום בונה.
טלטול מוקצה, הוצאת חפצים מחוץ לטנק במקום שאין בו עירוב והפעלת מכלולים חשמליים שאין בהם חוט להט – אסורים מדברי חכמים.

3. אין איסור תורה במלאכה הנעשית בשינוי, כלומר שלא בצורה שרגילים לעשותה בדרך כלל. מלאכה המצריכה עדינות ודייקנות, כמו כתיבה – עשייתה ביד שמאל (ולשמאליים – ביד ימין) נחשבת לשינוי.

4. אין איסור תורה במלאכה הנעשית על ידי שניים במשותף.

5. אין לעשות מלאכה שאסורה מן התורה לצורך פיקוח נפש כאשר ניתן להשיג את אותה תוצאה גם ללא המלאכה או באופן שאיסורה קל יותר, כגון בשינוי. ברם, אם המלאכה אסורה מדברי חכמים - מותר לעשותה כרגיל לצורך פיקוח נפש, אלא אם כן ניתן בנקל לבצעה בשינוי (כגון בהרמה או הורדה של מתג חשמלי, שניתן לבצעה בקלות בגב היד או במרפק).
על החייל לברר מבעוד מועד את דרכי ההיתר לביצוע המשימה, אך אל יימנע ממצוות הצלת נפשות גם אם אינו בקי בהן די הצורך.

6. כאשר הקפדה על דרכי היתר מעכבת או משבשת את ביצוע המשימה וכל שכן אם היא מסכנת חיי אדם - יש לפעול כרגיל. לכן, במהלך ביצוע משימה מבצעית נדרש החייל להתרכז במשימה, ועליו להימנע מביצוע פעולות בשינוי.

7. חובה לעשות לפני שבת כל שניתן כדי לצמצם את חילול השבת, וכן לדחות למוצאי שבת כל מלאכה שאין בה צורך מבצעי מיידי.

8. הבדיקות והטיפולים השונים הנעשים בטנק לשמירת כשירותו המבצעית ומוכנותו למשימה וכן שמירתן של הוראות הבטיחות - כל אלו נחשבים לצורך פיקוח נפש ומותרים בשבת.