הצטווינו בתורה לקדש את יום השבת ולשבות בו מכל מלאכה. מצווה זו חלה בכל עת ובכל מצב. לכן גם כאשר נדרשים לעשות מלאכה לצורך פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, אין לחלל שבת יותר מההכרח.

מלאכות שבת אינן שוות בחומרתן, אלא יש מהן שעשייתן אסורה מן התורה, ויש שאיסורן מדרבנן.

לדוגמה: הנעת התומ"ת, העלאת סל"ד, הדלקת נורת להט וחלק מתיקוני המזקו"ם אסורים בשבת מן התורה, ואילו טלטול מוקצה ונשיאת חפצים מחוץ לעירוב אסורים מדרבנן.

לדעת רוב הפוסקים, אין איסור תורה בהפעלתם של מכלולים חשמליים שאין בהם חוטי להט.

אין איסור תורה במלאכה הנעשית בשינוי (שלא בצורה שרגילים לעשותה בדרך כלל) או ע"י שניים במשותף.
אין לעשות מלאכה לצורך פיקוח נפש, כאשר ניתן להתאמץ ולהשיג את אותה תוצאה גם ללא המלאכה או באופן שאיסורה קל יותר, כגון בשינוי, אך אם המלאכה אינה אסורה מן התורה - מותר לעשותה כרגיל.

על החייל לברר את דרכי ההיתר לביצוע המשימה, אך אל יימנע ממצוות הצלת נפשות גם אם אינו בקי די הצורך.

כאשר הקפדה על דרכי היתר מעכבת או משבשת את ביצוע המשימה וכל שכן אם היא מסכנת חיי אדם - יש לפעול כרגיל.
חובה לעשות לפני שבת את כל מה שניתן, כדי לצמצם את חילול השבת, וכן לדחות למוצאי שבת כל מלאכה שאין בה צורך ביטחוני מיידי.
הבדיקות והטיפולים השונים הנעשים בתומ"ת לשמירת כשירותו המבצעית ומוכנותו למשימה וכן שמירתן של הוראות הבטיחות - כל אלו נחשבים לצורך פיקוח נפש ומותרים בשבת.
פעולות שאין בהן צורך מבצעי או בטיחותי נראה לעין, אלא הן נועדו כדי שלא יזלזלו בהן בנסיבות אחרות או שהן באות למנוע נזק לטווח רחוק, אינן מצדיקות עשיית מלאכה האסורה מן התורה, אולם מותר לעשות לשם כך מלאכות שאיסורן דרבנן.