עקרונות הלכתיים

הצטווינו בתורה לקדש את יום השבת ולשבות בו מכל מלאכה. מצווה זו חלה בכל זמן ובכל מצב.
לכן גם כאשר נדרשים לעשות מלאכה לצורך פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, אין היתר לחלל שבת יותר מההכרח.

מלאכות שבת אינן שוות בחומרתן, אלא יש מהן שעשייתן אסורה מן התורה, ויש שאיסורן מדרבנן. לדוגמה: נהיגת רכב והדלקת נורת להט אסורות בשבת מן התורה, ואילו טלטול מוקצה והוצאת חפצים מחוץ לרכב במקום שאין בו עירוב אסורים מדרבנן.

לדעת רוב הפוסקים, אין איסור תורה בהפעלתם של מכשירי חשמל שאין בהם חוטי להט.

אין איסור תורה במלאכה הנעשית בשינוי (שלא בצורה שרגילים לעשותה בדרך כלל) או ע"י שניים במשותף.

אין לעשות מלאכה לצורך פיקוח נפש כאשר ניתן להתאמץ ולהשיג את אותה תוצאה גם ללא המלאכה או באופן שאיסורה קל יותר, כגון בשינוי, אך אם המלאכה אינה אסורה מן התורה - מותר לעשותה כרגיל.

על החייל לברר את דרכי ההיתר לביצוע המשימה, אך אל יימנע ממצוות הצלת נפשות גם אם אינו בקי בהן די הצורך.

כאשר הקפדה על דרכי היתר מעכבת או משבשת את ביצוע המשימה וכל שכן אם היא מסכנת חיי אדם - יש לפעול כרגיל.

חובה לעשות לפני שבת את כל מה שניתן, כדי לצמצם את חילול השבת, וכן לדחות למוצאי שבת כל מלאכה שאין בה צורך מבצעי מיידי.

הטיפולים השונים בכלבים לשמירת כשירותם המבצעית ומוכנותם למשימה וכן שמירתן של הוראות הבטיחות - כל אלו נחשבים לצורך פיקוח נפש ומותרים בשבת.

פעולות שאין בהן צורך מבצעי או בטיחותי נראה לעין, אלא הן נועדו כדי שלא יזלזלו בהן בנסיבות אחרות או שהן באות למנוע נזק לטווח רחוק, אינן מצדיקות עשיית מלאכה האסורה מן התורה, אולם מותר לעשות לשם כך מלאכות שאיסורן דרבנן.