זירת אסון

מבוא

זירת אסון היא זירת אירוע רב נפגעים, שנגרם כתוצאה מפגעי מזג אויר, מרעידת אדמה, מנפילת טיל, מקריסת מבנה וכן הלאה. בעת שיגרה – המשימה היא הצלת חיים בלבד. בעת חירום – בצד משימת הצלת חיים, ישנה חשיבות רבה גם ביכולת לחזור לשיגרה, וזאת במטרה לשמור על החוסן הלאומי, אשר עלול להיפגע קשות כתוצאה מאירוע רב נפגעים.

טיפול בנפגעים ובנפגעי חרדה בשבת

• מותר לטפל בנפגעים בשבת, שכן פיקוח נפש דוחה שבת.
• הטיפול בנפגעי חרדה הוא בגדר ספק פיקוח נפש. לכן, מותר לאנשי בריאות הנפש לצאת למקום האירוע, ובמידת הצורך אף לפנות את הנפגעים ברכב לבתי החולים.
• הסעת ניצולים שלא נפגעו אך נותרו ללא קורת גג, וכן ניוד של מגורונים, קראוונים או פריסה של אוהלים לצורך האוכלוסיה – מותרים בשבת, ובעיקר כששוררים תנאי חום או קור קיצוניים, או כאשר נדרש פינוי למרחבים או לאזורים מוגנים.
• אם לדעת הגורמים המקצועיים, חובה לפנות מקו העימות את התושבים, מותר לעשות זאת גם בשבת.

טיפול בחללים בשבת ובחול

• צוותי האנו"ח בגדוד החילוץ וההצלה, המוכשרים גם כמחלצים, רשאים להצטרף אל צוות החילוץ היוצא לזירת האירוע.
• הצוות רשאי לקחת את תיק החלל, הכולל גם חפצי מוקצה. יש להכין מערב שבת את פריטי הציוד הנחוצים לטיפול בחללים: שקיות ניילון בגדלים שונים; כפפות; סכין לצורך שימוש המותר בשבת; שמיכות; בד חתוך בגדלים שונים; חוטים חתוכים לקשירת השקיות.
• הטיפול בחלל אינו מתיר חילול שבת באיסורי תורה, וכבודו של המת, אפילו "מת מצווה", שלא יחללו את השבת עבורו.
• למרות האמור בסעיף הקודם, משום כבוד המת מותר לעשות מלאכה על ידי נכרי. כמו כן, חכמים התירו לטלטל את המת, המוגדר מוקצה, וכן חפצי מוקצה אחרים שלו, אם מניחים עליהם חפץ היתר. כדי להרחיק את המת מדליקה, או כדי למנוע את השחתת גופתו בדרך אחרת, מותר לטלטלו כרגיל.
• אין לתעד פריטים וממצאים בכתב, ואולם מותר להשתמש במצלמה דיגיטלית או במסופון אם הם מופעלים בשינוי. אם קיים חשש שבשל אי-זיהוי החלל יוסיפו כוחות להסתכן בחיפושים, או שקיים צורך לשלול חשד לחטיפה, מותר לזהות את החלל אף אם הדבר כרוך באיסורי תורה.
• בעת חירום, כאשר ישנם חללים המוטלים במרכזי ישוב, מותר לטפל בהם ולפנותם בשבת, ובמידת הצורך אף לבצע לשם כך פעולות האסורות מן התורה. אמנם, פינוי החללים במצב זה יוגבל למקום השמור והמוצנע הקרוב ביותר.
• אין לבצע פעולות האסורות בשבת לצורך ניקוי הזירה. אמנם, אם יש בזירה מראות קשים, ניתן להקל ולבצע פעולות האסורות מדרבנן, כגון הורדת חלקי גופות מעצים או ניקוי כתמי דם במטלית יבשה, ובמקרים קיצוניים יותרו לשם כך גם איסורי תורה, כאמור בסעיף הקודם. השימוש בשפכטל מותר בשבת.  
• אם מספר ההרוגים גדול, ויש חשש למפגע תברואתי שיש בו משום פיקוח נפש לציבור, מותר לעשות את כל הדרוש כדי לנטרל את המפגע.
• סוגיות הנוגעות לקבורה המונית יידונו באופן נקודתי על ידי הרב הראשי לצה"ל.

שיקום הזירה בשבת

1. פינוי הריסות בשבת יתבצע אם יש סיכוי – ואפילו רחוק – שישנם חיים מתחת להריסות, או אם ההריסות חוסמות צירי תנועה ראשיים.
2. מותר לעסוק בשבת בשיקומם של מקומות בעלי חשיבות אסטרטגית, כגון: בתי חולים, מתקנים צבאיים וכדומה, ובעת מלחמה גם בהשמשת עורקי תנועה מרכזיים או מסילות רכבת, על פי הצורך.   
3. פינוי זירת אסון בעת לחימה כדי למנוע מפגש של עוברים ושבים עם מראות ההרס, הפוגעים מאוד בחוסן הלאומי – אסור, למעט במקרים חריגים ובאישור פרטני של רב הפיקוד.
4. מותר לסלק בשבת מפגעים סניטריים ואחרים, כגון מערכת ביוב מרכזית שעולה על גדותיה, דליפת חומרים מסוכנים, כיבוי שריפות וכן הלאה. במידת הצורך ובתיאום עם נציג הרבנות הצבאית, תינתן אפשרות לניוד של שירותים כימיים כדי למנוע התפשטות מחלות.
5. מותר להפעיל כוחות לשיטור ולביטחון פנים באזור האסון כדי למנוע תופעות של אלימות, ביזה או אנרכיה.
6. תיעוד הזירה לצורך איסוף מודיעין והפקת לקחים אופרטיביים – מותר, בהתאם לצורך המבצעי.

חילוץ לכודים

1. סדרי הקדימות והתעדוף בהצלת לכודים ייקבעו בהתאם לתו"ל ועל פי השיקול המקצועי בשטח, ללא הבדל דת, גזע ומין. ככלל, אמת המידה הקובעת היא למי מבין הלכודים או הנפגעים סיכויי ההצלה וההחלמה הגבוהים ביותר. על דרך זו, יש לתעדף טיפול במבנה שמצויים בו לכודים רבים, על פני מבנה שיש בו לכודים בודדים.
2. מותר למציל להכניס עצמו ל"ספק סכנה" כדי להציל אחרים מסכנת חיים ודאית. עם זאת, אם נשקפת למציל סכנת חיים גדולה, וכל שכן אם ישנה ודאות שייפגע במהלך ההצלה, חובה עליו לשמור בראש ובראשונה על עצמו.
3. פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, ובכלל זה את החובה לשמור על כבוד המת. לכן, מותר לעבור מעל לגופות כדי להגיע אל לכודים חיים. כמו כן, מותר למחלץ כהן להיטמא למת אם עליו להציל לכודים.
4. חובה לעסוק בהצלת לכודים, אף אם יש בכך חשש של חוסר צניעות, כגון שחלקם נלכדו בביתם, והם לבושים בלבוש חלקי בלבד.
5. כאשר במהלך עבודות הפינוי והחילוץ נמצאו כסף, תכשיטים או ציוד אחר – חובה להעבירם לנקודת הריכוז שנקבעה, ואסור בשום פנים ואופן להשתמש בהם לשימוש פרטי. אסור לבצע רישום של פריטים אלו בשבת.
6. העוסק בהצלת לכודים מוגדר עוסק במצוה, ועל כן הוא פטור מן התפילה, מן התפילין ומשאר המצוות שבתורה, כל עוד יש סיכוי למצוא בני אדם חיים מתחת להריסות. עם זאת, אם המשימה נמשכת מספר ימים, וישנן הפוגות לצורכי מנוחה והתרעננות, ראוי לנצלן גם לקיום מצוות כגון תפילה ותפילין, אך יש לזכור שאין לברך, להתפלל או להניח תפילין במקום שיש בו ריח רע.
7. במהלך פעילות הצלה, ואפילו אם ישנו ספק רחוק בלבד למציאת חיים תחת ההריסות, חובה לפעול בשבת כבחול, כדי שלא לעכב את ההצלה ולא לפגוע בשלומם של המחלצים. לכן, מותר לטלטל את כלל האביזרים כרגיל, ואפילו במקום שהוא רשות הרבים מן התורה, ומותר להפעיל את כל האמצעים. אמנם, אם ניתן לבצע פעולות מעין אלה בשינוי, מבלי לעכב את הפעילות, ראוי להחמיר ולעשות זאת.
8. החזרה לבסיס האֵם בתום פעולת ההצלה מותרת בשבת על פי המפורט לעיל, עקרונות כלליים סעיף י"ד. בעת החזרה לבסיס אין למלא דוחות מלאי ומעקב, והנתונים יתועדו עם צאת השבת.
9. אסור למחלצים להתראיין לכלי התקשורת בשבת, אלא אם כן לדעת הגורם הפיקודי בשטח יתרום הראיון תרומה משמעותית להרגעת הציבור ולחיזוק החוסן הלאומי.