42

 

הקדמה:

יעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית, וחכמים קבעו את זמנה כנגד אברים ופדרים של הקורבנות שהוקרבו ביום, שממשיכים להישרף במהלך הלילה. 

תפילת ערבית כוללת שני חלקים: א. קריאת שמע וברכותיה. ב.תפילת שמונה עשרה. לחלקים אלו דינים שונים. בדף זה נעסוק בתחילת זמנן של שתי מצוות אלו.

 

שאלה: האם חיילים היוצאים למארב מיד עם חשיכה, רשאים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים?

 

1. חיוב תפילת ערבית

 

הגמרא במסכת ברכות (דף כז,ב) דנה אם חובה להתפלל תפילת ערבית. למעשה כתב הרמב"ם שאף שתפילת ערבית רשות, נהגו בה כל ישראל כחובה:

רמב"ם הלכות תפילה פרק א הלכות ה,ו:

וכן תקנו (עזרא ובית דינו) שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות, שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין, וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף.

וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה, שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה... ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה, ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה.

 

• נסה להסביר מתוך דברי הרמב"ם, מדוע תפילת ערבית רשות, בשונה משחרית ומנחה?

 

1. תחילת זמן תפילת שמונה עשרה של ערבית

 

התנאים נחלקו במשנה עד מתי ניתן להתפלל תפילת מנחה:

משנה ברכות פרק ד משנה א:

תפלת המנחה עד הערב, רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה.

רבי עובדיה מברטנורא על המשנה:

תפלת המנחה עד הערב - עד שתחשך.

עד פלג המנחה - זמן מנחה קטנה הוא מתשע שעות ומחצה (בשעות זמניות) עד הלילה, שהם שתי שעות ומחצה, נמצא פלג המנחה שהוא חצי שיעור זה (חצי זמן המנחה), שעה ורביע.

 

הטור כתב, שמסוף זמן תפילת מנחה מתחיל זמן תפילת ערבית:

טור אורח חיים סימן רלה:

וכן כתב אבי העזרי, מדלא יהבי רבנן (מזה שלא נתנו חכמים) זמן להתחלת תפלת הערב, שמע מינה שבגמר זמן תפלת המנחה מתחיל זמן תפלת הערב.

 

• מהו זמן תחילת תפילת ערבית לפי חכמים ולפי רבי יהודה?

 

הגמרא הסתפקה כמי ההלכה במחלוקת רבי יהודה וחכמים בסוף זמן תפילת מנחה, וממילא בתחילת זמן תפילת ערבית, למסקנה כתבה הגמרא: 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כז עמוד א:

השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר - עבד, ודעבד כמר – עבד (עכשיו שלא נאמרה הלכה לא כרבי יהודה ולא כחכמים, מי שעשה כרבי יהודה עשה כראוי, וכן מי שעשה כחכמים עשה כראוי – שבין זה ובין זה יש לו על מי לסמוך).

 

אף על פי כן, כתבו הראשונים שאין לנהוג כשתי השיטות כך שמעשיו יסתרו אלו את אלו:

רבינו יונה על הרי"ף ברכות דף יח עמוד ב:

דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד - אף על פי שנראה מכאן, שאם ירצה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך, דלרבי יהודה משם ואילך אינו זמן תפלת מנחה, ולדברי רבנן יכול להתפלל מנחה עד הערב, אפילו הכי אין לו לאדם לעשות בענין שיהו מנהגותיו סותרין זה את זה - שאם יתפלל מנחה לפעמים מפלג המנחה ואילך כרבנן, ולפעמים יתפלל ערבית באותו זמן קודם שקיעת החמה כרבי יהודה, נמצאו דבריו סותרין זה את זה - שפעמים דן אותו יום ופעמים דן אותו לילה, אלא יעשה כל שעה כמו רבנן שיתפלל מנחה עד שקיעת החמה ותפלת ערבית אחר כך, או כמו רבי יהודה שיתפלל תפלת המנחה לעולם עד פלג המנחה בלבד ויתפלל ערבית אחר כך כל זמן שירצה ואפילו קודם שקיעת החמה. 

ועכשיו כיון שמנהגנו להתפלל תפלת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן, אין לנו להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה, אלא לעשות הכל כרבנן.

מיהו, בדיעבד אם התפלל תפלת ערבית בכונה לצאת, מפלג המנחה ואילך, יצא ולא מחייבין ליה לחזור ולהתפלל.

 

• דייק בדברי רבינו יונה, האם בכל יום אדם יכול לבחור אם לעשות כרבי יהודה או כרבנן או שעליו לנהוג באופן קבוע באותה השיטה?

 

1. תחילת זמן תפילת שמונה עשרה של ערבית בשעת הדחק

שולחן ערוך אורח חיים סימן רלג סעיף א:

ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה.

 

המשנה ברורה העיר על דברי השולחן ערוך:

משנה ברורה על השולחן ערוך הנ"ל ס"ק יא:

ובשעת הדחק וכו' – רוצה לומר, דאף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג, מכל מקום יכול להתפלל תפלת ערבית גם כן בזמן הזה, ומכל מקום אין להקל בזה רק אם על כל פנים באותו היום התפלל מנחה קודם פלג, אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה, דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא. 

 

1. תפילת מנחה וערבית אחר פלג המנחה קודם השקיעה בשעת הדחק

 

הבית יוסף כתב שעכשיו נהגו העולם להקל ולהתפלל מנחה וערבית אחר פלג המנחה קודם השקיעה:

בית יוסף אורח חיים סימן רלג סעיף א:

ועכשיו נהגו העולם להקל בכך, ואף על פי שמתפללים תפלת מנחה אחר פלג המנחה, לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן באותה שעה...

 

השולחן ערוך (אורח חיים רלג,א) פסק להלכה כדברי רבינו יונה שאין להתפלל מנחה וערבית גם יחד בפלג המנחה, אולם המשנה ברורה (סימן רלה ס"ק ח) וכף החיים הביאו את המנהג הנ"ל וביארו את טעמו:

כף החיים אורח חיים סימן רלג ס"ק יב:

וכן כתב המגן אברהם ס"ק ז, דעכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן, ומה שמתפללים ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק, דטורח הוא לאסוף הצבור שנית... אבל יחיד שלא התפלל בבית הכנסת ימתין עד הלילה. 

 

וכן כתב המשנה ברורה:

המשך המשנה ברורה על השולחן ערוך הנ"ל ס"ק יא:

אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה, דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא. וכל זה אם מתפלל ביחידי, אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי, הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה.

 

• מהו תחילת זמן תפילת ערבית לכתחילה ובשעת הדחק?
• יש שנהגו להקל ולהתפלל מפלג המנחה ועד השקיעה גם מנחה וגם ערבית. מה הטעם למנהגם?

 

כף החיים כתב בשם הבן איש חי שאשה יכולה להתפלל מנחה וערבית לאחר פלג המנחה:

כף החיים אורח חיים סימן רלג ס"ק ט:

ובאשה אין מדקדקין עליה שלא לעשות תרתי דסתרי, דכיון דטרודה בעסקי הבית חשיב לדידה שעת הדחק כדין הנזכר לקמן אות יב (כדין הציבור), ויכולה להתפלל מנחה וערבית ביחד אחר פלג המנחה אם יזדמן לה כך. בן איש חי פרשת ויקהל אות ז. 

 

• לדעתך, האם ניתן ללמוד מדברי כף החיים לחייל שאין באפשרותו להתפלל ערבית ביחידות אחר השקיעה? 

 

1. תחילת זמן קריאת שמע של ערבית

 

התורה כותבת שמצווה לקרוא קריאת שמע פעמיים בכל יום, בערב ובבוקר:

דברים פרק ו פסוקים ד,ו:

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה' אֱלֹקֵ֖ינוּ ה' אֶחָֽד: וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ:

משנה ברכות פרק א משנה ג:

'וּֽבְשָׁכְבְּךָ' 'וּבְקוּמֶֽךָ' - בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.

 

המשנה כותבת מהו תחילת זמן קריאת שמע בערב:

תלמוד בבלי ברכות דף ב עמוד א:

משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.

רש"י על המשנה:

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן - כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה.

 

הגמרא מבארת שזמן זה הוא 'צאת הכוכבים':

תלמוד בבלי ברכות דף ב עמוד א:

אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה (מתי עומדין לאכול תרומה) - משעת צאת הכוכבים...

 

רבנו יונה מבאר מהו 'צאת הכוכבים':

רבינו יונה על הרי"ף ברכות דף א עמוד ב:

והא דאמרין דמצאת הכוכבים ואילך הוא לילה, דוקא ג' כוכבים בינונים, אבל פחות לא הוו לילה, דהכי אמרינן במסכת שבת (דף לה ע"ב) כוכב אחד - יום, שנים - בין השמשות, שלושה - לילה, ואמרינן עלה, לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא כוכבים קטנים הנראים בלילה אלא בינונים, וכיון שכן ואין הכל בקיאין בין (בינונים לקטנים) צריך ליזהר עד שיראו הקטנים.

 

פסיקת השולחן ערוך:

שולחן ערוך אורח חיים סימן רלה סעיף א:

זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו; ואם קראה קודם לכן, חוזר וקורא אותה בלא ברכות. ואם הצבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות.

 

• מהו הזמן המוקדם ביותר שיוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערב?
• חייל שהתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, כיצד ינהג לגבי קריאת שמע?

 

1. הלכה למעשה

כך נפסק להלכה בספרנו 'תורת המחנה':

א. תחילת זמן תפילת ערבית משעת צאת הכוכבים, בשעת דחק ניתן להקדים ולהתפלל מאחר השקיעה, ואם חושש שלא יתאפשר לו להתפלל בלילה, רשאי אף להקדים ולהתפלל מ׳פלג המנחה׳ (שעה ורבע זמנית קודם הלילה), אלא שאז יקפיד להתפלל מנחה קודם ה׳פלג׳, ובדוחק גדול, או בכדי להתפלל בציבור, רשאי אף להתפלל ערבית מבעוד יום למרות שהתפלל מנחה אחר ה׳פלג׳. 

ב. תחילת זמן קריאת שמע של ערבית משעת צאת הכוכבים, לפיכך אף המקדים להתפלל קודם הלילה, צריך לחזור ולקרותה שנית (בלא ברכותיה) משיגיע זמנה.

 

'והגית בו'

דפי מקורות בהלכה צבאית ללימוד עצמי לחיילי צה"ל

יוצא לאור ע"י הרבנות הצבאית הראשית - ענף ההלכה - בית המדרש להלכה צבאית

מערכת: סא"ל הרב ישי איתן רע"ן הלכה, רס"ן הרב דב ברקוביץ רמ"ד הלכה,

סרן הרב דודי גרינפלד קמ"ד כתיבה, אע"צ הרב חנניה שפרן

כתיבה ועריכה: רב"ט ר' יצחק ענתבי

הקו הפתוח: 052-9414414. נשמח לשאלות ולתגובות: bmlhalacha@gmail.com