48

 

הקדמה:

כיום הכיפה היא סמל זהות לשומרי מצוות.

כאשר יהודי שם כיפה על ראשו, הוא מראה על אמונתו בריבונו של עולם, שהוא גבוה מעל כולם, ובזה הוא מתמלא ביראת שמים. בנוסף, יש מימד של קידוש ה', בכך שיהודי אינו מתבייש להביע בהופעתו את נאמנותו לדרך התורה והמצוות.

 

שאלה: האם חיילים במהלך פק"ל כוח, קרב מגע או מד"ס רשאים להוריד את הכיפה שעל ראשם מטעמי נוחות?

 

1. כיסוי הראש בעת אמירת דברים שבקדושה

מסכתות קטנות-מסכת סופרים פרק יד הלכה טו:

פוחח - הנראין כרעיו (רגליו), או בגדיו פרומים (וזרועותיו וכתפיו מגולות), או מי שראשו מגולה, פורס על שמע, ויש אומרים בכרעיו נראין, או בגדיו פרומים, פורס על שמע (משמש כש"ץ לקדיש וברכו וברכות קריאת שמע), אבל בראשו מגולה אינו רשאי להוציא אזכרה מפיו.

 

• מהי המחלוקת שהובאה במסכת סופרים לגבי מי שראשו מגולה?

 

הבית יוסף, הביא את דעת רבנו ירוחם שהכריע שאסור לברך בגילוי הראש, ופסק כמותו להלכה:

בית יוסף אורח חיים סימן צא סעיף ג:

ורבינו ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז שאסור לברך בגילוי הראש... נראה שהוא מחלוקת (במסכת סופרים) אם מותר לברך בגילוי הראש או אם אסור, וכיון דרבינו ירוחם פסק כמאן דאמר אסור, הכי נקטינן.

 

הכלבו כתב בשם רבנו פרץ, שאף בשעה שנכנסים לבית הכנסת ישנו חיוב לכסות את הראש:

ספר כלבו סימן יא:

הרב רבנו פרץ כתב, שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי ראש.

 

השולחן ערוך, הביא את דעת רבנו ירוחם והכלבו להלכה:

שולחן ערוך אורח חיים סימן צא סעיף ג:

יש אומרים, שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים, שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי הראש.

 

רבי ישראל איסרליין בספרו תרומת הדשן באר את טעם חיוב כיסוי הראש בשעת התפילה או אמירת ברכות:

תרומת הדשן סימן י:

איסור גילוי ראש דהכא, משום קלות ראש כלפי שמיא, דמדכר (שמזכיר) שם מקום ברוך הוא שלא באימה וביראה.

 

• באר, מהו טעם החיוב לכיסוי הראש בעת אמירת דברים שבקדושה? 

 

1. כיסוי הראש במשך כל היום

תלמוד בבלי קידושין דף לא עמוד א:

רב הונא בריה דרב יהושע, לא מסגי (לא היה מהלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי (ועלי לכבדה).

תלמוד בבלי שבת דף קיח עמוד ב:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי (ישולם שכרי) דלא סגינא (שלא הלכתי) ארבע אמות בגילוי הראש.

תלמוד בבלי שבת דף קנו עמוד ב:

דאימיה (אִמוֹ) דרב נחמן בר יצחק... אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא (כסה את ראשך, כדי שתהיה עליך יראת שמים).

 

המשנה ברורה מבאר, שהאיסור הוא אפילו בבית שיש בו תקרה:

משנה ברורה על השולחן ערוך הנ"ל (סימן ב) ס"ק י:

ולא ילך - אפילו בבית שיש בו תקרה, וכל שכן תחת אויר השמים דיש ליזהר לכולי עלמא:

 

• מדוע יש להקפיד על הליכה בראש מכוסה? 

 

נחלקו הפוסקים האם אסור מן הדין ללכת בגילוי ראש בכל עת, או שאין זה אלא מידת חסידות:

 

הרב מנשה קליין בספרו 'משנה הלכות' כתב על פי הזוהר, שיש בכך איסור מן הדין:

שו"ת משנה הלכות חלק יח סימן ה:

אני תמה ארבותינו הצדיקים האחרונים שנסתפקו בזה אי הוה איסור... ולא זכרו מדברי הזוהר הקדוש פרשת נשא... שכתב וז"ל... ובגין דאיהי (ומשום שהיא-השכינה) על רישיה דבר נש (למעלה מראשו של האדם), אסור ליה לבר נש למיזל בגלוי דרישא (אסור לו לאדם לילך בגילוי הראש), דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש מיד אסתלקו חיים מיניה וכו' (שאם השכינה מסתלקת מעל ראשו של אדם, מיד מסתלקים החיים ממנו-מסתלקת הנפש האלוקית ממנו), ע"ש... וכיון דבש"ס דילן (בתלמוד הבבלי) אינו מבואר אי איכא איסור (אם יש בכך איסור) או לא, נקטינן (אנו תופסים) כהזוהר כבכל מקום שאינו חולק על ש"ס דילן... וממילא איסור גמור הוא ליסגי (להלך) בגילוי הראש כמבואר בזוהר הקדוש.

 

אומנם מדברי רבים מהראשונים עולה, שאיסור הליכה בגילוי הראש הוא מידת חסידות בלבד: 

ספר כלבו סימן יא:

וכתב הר"מ (מהר"ם) נשמתו עדן, שאינו אסור לילך בגלוי ראש, כי מה שאמרו בפרק כל כתבי הקדש 'תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגלוי ראש', רוצה לומר שזו מדת חסידות.

 

וכן משמע מדברי רבנו יונה גירונדי החסיד, ב'ספר היראה':

ספר היראה אות כא-כב:

ומעת קומו להתהלך על הדרך, יכפוף קומתו וישוח ראשו, כי השכינה למעלה מראשו, ולכן נכון לכסות ראשו ואל יהיה בגלוי הראש.

 

• מהם השיטות בדין הליכה בגילוי הראש במהלך היום, מה טעמם?

 

השולחן ערוך בהביאו הלכה זה כתב:

שולחן ערוך אורח חיים סימן ב סעיף ו:

אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש.

רבים מהאחרונים ביארו בדעת השולחן ערוך, שאיסור הליכה בגילוי הראש הוא ממידת חסידות בלבד:

יד אפרים על השולחן ערוך הנ"ל:

קצת נראה לדקדק מלשון השלחן ערוך, דלענין קומה זקופה נקט לשון אסור, ולענין ארבע אמות כתב ולא ילך כו', משמע דלענין הילוך ד' אמות ליכא איסורא (אין איסור, אלא הוא מידת חסידות), וגם הב"ח דקדק כן, מדלא כתב בשלחן ערוך שיכסה ראשו.

 

אף על פי כן, כתב רבי דוד הלוי בספרו 'טורי זהב' על השולחן ערוך, שבזמננו ישנו איסור גמור מן הדין להיות בגילוי הראש: 

ט"ז אורח חיים סימן ח ס"ק ג:

ונראה לי, שיש איסור גמור מטעם אחר, דהיינו כיון שחוק הוא עכשיו בין הגויים שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע, ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו, כל שכן בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים...

 

• מה הטעם החדש שלמדנו מהט"ז לאיסור הליכה בגילוי הראש?

 

ישנם אחרונים שדחו את דבריו וסוברים שאין בזה משום חוקות הגויים: 

שו"ת יביע אומר חלק ט אורח חיים סימן א:

ולכאורה יש לדחות דברי הט"ז על פי מה שכתבו מרן בבית יוסף... והרמ"א... בשם מהר"י קולון, שדוקא דבר שנהגו בו העכו"ם לשם פריצות או בדבר שנהגו לחוק, ואין טעם בדבר, איכא למיחש ביה (יש לחשוש בו) משום דרכי האמורי, הלאו הכי מותר... 

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יא:

הנה פשוט לע"ד דאף מה שהוא ודאי נחשב חוק העכו"ם, אם הוא דבר שחזינן (שאנו רואים) שעושין כן כולי עלמא דנכרים, גם אלה שלא שייכי כלל לאמונתם ולחוקותיהם, מטעם שכן יותר ניחא לעלמא להנאתם, כבר ליכא (אין) על זה איסור דבחוקותיהם לא תלכו... וממילא גם הישיבה בגילוי הראש, שידוע לכל שאף הנכרים שלא שייכי לאמונת הנוצרים, ואף אלו שאין מאמינים בשום דבר, יושבים בבתיהם והולכין בחוצות בימות החמה בראש מגולה משום שכן ניחא להו להנאת גופן, לא שייך לאסור זה משום הלאו דבחוקותיהם לא תלכו, אף להט"ז.

 

למרות שלדעת כמה מהאחרונים אין חיוב גמור ללכת בכיסויי הראש, כתב הגר"ע יוסף:

המשך שו"ת יביע אומר הנ"ל: 

ונראה שבזמנינו... בודאי שכל מי שהוא ירא שמים צריך להזהר לכסות ראשו, כשהולך ברשות הרבים, שיהיה היכר בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, ויש בזה יותר ממדת חסידות, והכיפה שעל ראשו של אדם דתי, היא לסמל ולמופת, שהוא שייך למחנה הדתי, ומורא שמים עליו. ומי שהולך בגילוי הראש, אדרבה יש בו משום מראית העין, שיחשדוהו שהוא אדם חפשי פורק עול מלכות שמים מעליו, וכבר נאמר בתורה, והייתם נקיים מה' ומישראל. 

 

1. חובת כיסויי הראש בפעילות ספורטיבית

 תבואות שור שבת קיח ע"ב:

ופשוט דלצורך, כגון להקר וכדומה, שנראה מתוך מעשיו דלאו

כחוקותיהם הוא, שרי (מותר)... ובכהאי גוונא (ובאופן זה), נראה דראוי להיזהר שלא ילך ארבע אמות. 

 

• אלו פעולות ספורטיביות מותר לעשות בלא כיפה, ובאלו יש צורך להתאמץ יותר לחבוש כיפה? 

 

ד. גודל הכיפה

 

נחלקו האחרונים מהו גודל הכיפה הנדרש. הרב שלמה קלוגר בספרו 'האלף לך שלמה' כותב, שבשביל להלך יותר מארבע אמות, יש להקפיד על כיסוי כל הראש:

שו"ת האלף לך שלמה חלק אורח חיים סימן ג:

לדעתי יש חילוק בין גלוי כל הראש למקצת הראש. דמה דאמרינן דלא ילך ארבע אמות בגלוי הראש, דמשמע פחות מארבע אמות מותר, היינו רק במקצת גלוי הראש, בזה אסור רק ארבע אמות תחת אויר השמים, הא פחות מארבע אמות מותר, אבל בגלוי כל הראש אסור אף פחות מארבע אמות. 

 

בשו"ת אגרות משה ביאר, שהרב שלמה קלוגר מתיר אף בכיפה המכסה את רוב הראש:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן א:

אף לדעת הגאון רבי שלמה קלוגר, נראה לע"ד שהוא רק בכיסוי פחות מרוב הראש, דיסבור דרובו ככולו גם לדין זה, וכשהרוב מגולה הוא כמגולה כולו אבל כשהרוב מכוסה גם לדידיה ליכא שום זהירות.

 

אולם פוסקים רבים כתבו שאין חיוב שהכיפה תכסה את רוב הראש אלא די בזה שתראה מכל צדדיו:

שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן א:

העיקר בזה להלכה, שאף על פי שממידת חסידות בלבד ראוי שהכיפה תהיה מכסה את כל הראש, או על כל פנים רובו... מכל מקום גם בכיפה קטנה אפשר לדון להקל, ובלבד שתהיה נראית היטב מכל צדדי הראש, הן מלפנים הן מאחור. ולא כיפה קטנה שבקושי אפשר להבחין בה... אולם בשעת קריאת שמע ותפלה שמקבל עליו עול מלכות שמים, צריך להיזהר יותר ללבוש כיפה שמכסה רוב הראש, שהרי נאמר הכון לקראת אלוקיך ישראל.

 

ה. הלכה למעשה

 

א. חייב אדם לכסות את ראשו בעת אמירת דברים שבקדושה, וכן אין להיכנס לבית הכנסת בגילוי ראש.

ב. לדעת רבים מהפוסקים, כיסוי הראש במהלך כל היום הוא מנהג חסידות. אמנם במשך הזמן התפשט מנהג זה והפך לסמל זהות לשומרי מצוות, ומשום כך לדעת חלק מהפוסקים ישנו איסור גמור ללכת בלא כיפה, משום 'בחוקותיהם לא תלכו', ואף לדעת המקלים יש בכך איסור משום 'מראית העין'. 

ג. חיוב זה קיים אפילו בבית שיש בו תקרה, וכל שכן תחת כיפת השמים, 

ד. גם בשעת מד"ס או אימון גופני ראוי להשתדל לחבוש כיפה או כובע, כל שכן כאשר האימון כולל ריצה או הליכה יותר מד' אמות.

ה. הכיפה צריכה להיות ניכרת מכל הצדדים, על כן אין ללבוש כיפה קטנטנה המכסה רק חלק קטן מהראש.

 

 

'והגית בו'

דפי מקורות בהלכה צבאית ללימוד עצמי לחיילי צה"ל

יוצא לאור ע"י הרבנות הצבאית הראשית - ענף ההלכה - בית המדרש להלכה צבאית

מערכת: סא"ל הרב ישי איתן רע"ן הלכה, רס"ן הרב דב ברקוביץ רמ"ד הלכה,

סרן הרב דודי גרינפלד קמ"ד כתיבה, אע"צ הרב חנניה שפרן

כתיבה ועריכה: רב"ט ר' יצחק ענתבי

הקו הפתוח: 052-9414414. נשמח לשאלות ולתגובות: bmlhalacha@gmail.com