93

והגית בו – יום הכיפורים בצל הקורונה 

הקדמה:

ברוב חסדו של הבורא על ישראל עם קרובו, רצה לנקותינו מכל חטאתינו, ונתן לנו את יום הכיפורים, לסליחה ומחילה וכפרה. אולם, מצידנו, מוטלת החובה לשוב ביום זה בתשובה, ולהתוודות על חטאינו, ודווקא בכך נזכה שיטיב ה' לנו את החתימה.

שאלה: 

כיצד ינהגו חיילים שאין באפשרותם להתפלל בבית הכנסת, בשל החשש מפני הדבקה בנגיף הקורונה, וקשה עליהם להתפלל את כל התפילות הארוכות של יום הכיפורים בעודם בתענית, תחת השמש הקופחת? מהם החלקים בתפילת יום הכיפורים, שיש להקפיד לאומרם אפילו בשעת דחק?

1. העדפת התענית על פני התפילה

כתוב בתורה:

ויקרא פרשת אמור פרק כג פסוקים כז – כט:

אך בעשור לחדש השביעי הזה, יום הכפרים הוא. מקרא קדש יהיה לכם, ועניתם את נפשתיכם, והקרבתם אשה לה'. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלהיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה.

• אלו מצוות עשה ולא תעשה כלולים באיסור אכילה ביום הכיפורים?
• מה עונשו של האוכל ביום הכיפורים?

הרמב"ם סיכם את המצוות הכרוכות בתענית ביום הכיפורים:

רמב"ם, הלכות שביתת עשור פרק א הלכה ד:

מצות עשה אחרת יש ביום הכפורים, והיא לשבות בו מאכילה ושתייה, שנאמר 'תענו את נפשותיכם', מפי השמועה למדו ענוי שהוא לנפש – זה הצום. וכל הצם בו קיים מצות עשה, וכל האוכל ושותה בו ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר 'כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה', מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא נתענה.

הרי שמצוות התענית ביום הכיפורים יש בה עשה ולא תעשה וחייבים עליה כרת.

לעומת זאת, לגבי מצוות תפילה נחלקו הראשונים אם חיובה מהתורה או מדברי חכמים:

כתב הרמב"ם (הלכות תפילה פרק א הלכה א):

מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר 'ועבדתם את ה' אלהיכם', מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר 'ולעבדו בכל לבבכם', אמרו חכמים, אי זו היא עבודה שבלב – זו תפלה.

לעומת זאת, לדעת הרמב"ן מצוות תפילה מדרבנן:

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ה:

ואין הסכמה בזה. שכבר בארו החכמים בגמרא: תפלה דרבנן. כמו שאמרו בשלישי שלברכות (כא א) לעניין בעל קרי שקורא קרית שמע ומברך על המזון לאחריו ואינו מתפלל, והעלו הטעם בזה: 'אלא קריאת שמע וברכת המזון דאורייתא תפלה דרבנן'.

אף לדעת הרמב"ם, שעיקר חיוב התפילה מדאורייתא, נוסח התפילה ושאר הלכות תפילה,אינם מדין תורה: 

רמב"ם הלכות תפילה שם:

ואין מנין התפלות מן התורה, ואין משנה התפלה הזאת מן התורה, ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.

לכן, פשוט הדבר שמי שלא יוכל להתענות אם יתפלל – ימנע מתפילה, ובוודאי אינו צריך להתפלל באריכות ובציבור, וכן כתבו האחרונים לגבי יולדת:

פסקי תשובות סימן תריז אות ב:

ובודאי שאסור לה ללכת לבית הכנסת אם קיים חשש שבגלל זה תבוא למצב שתצטרך לשתות.

יתירה מזאת, כתבו הפוסקים, שבעל שאשתו זקוקה לעזרתו בשביל להתענות, ימנע מהתפילות בשביל לסייע בעדה:

הערות למשנה ברורה "דרשו" סימן תריז הערה 1:

רק שתזהר שלא להתאמץ, ותשכב במיטתה כל היום ולא תלך אפילו לבית הכנסת להתפלל... והוסיפו (בעל האור לציון והגר"ש וואזנר) שגם על בעלה מוטל החיוב לשומרה שלא תתאמץ יותר מדאי, גם אם משום כך יצטרך להשאר כל היום בבית, כדי לשמור על הילדים.

1. מצוות תשובה ווידוי ביום הכיפורים

כתבו הראשונים שביום הכיפורים ישנה מצווה לשוב בתשובה ולהתוודות:

רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ז:

יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים.

בדומה לכך כתב החינוך במצוות התשובה והוידוי:

ספר החינוך מצוה שסד:

ועובר על זה ולא התודה על חטאיו ביום הכפורים, שהוא יום קבוע מעולם לסליחה וכפרה, ביטל עשה זה, ואוי לו לאדם אם ימות בלא וידוי ונשא עונו.

• מדוע לדעת ספר החינוך, מי שאינו שב ומתוודה ביום הכיפורים מבטל מצווה זו?

יש מהראשונים שהביאו מקור מהתורה לחובה להתוודות ביום הכיפורים:

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ב אות יד

ומצות עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכפורים, שנאמר (ויקרא טז, ל): "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", על כן הזהירנו הכתוב שנטהר לפני ה' בתשובתנו והוא יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו.

בנוסח התפילה נקבעו עשרה וידויים שנאמרים לאוכך כל תפילות היום, ממנחה שלפני יום הכיפורים ועד לתפילת נעילה:

תלמוד בבלי מסכת יומא דף פז עמוד ב:

תנו רבנן: מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשכה. אבל אמרו חכמים: יתודה קודם שיאכל וישתה, שמא תטרף דעתו בסעודה (ולא יצליח להתוודות לאחר מכן). ואף על פי שהתודה קודם שאכל ושתה – מתודה לאחר שיאכל וישתה (סמוך לכניסת יום הכיפורים), שמא אירע דבר קלקלה (שמא חטא) בסעודה. ואף על פי שהתודה ערבית – יתודה שחרית, שחרית – יתודה במוסף, במוסף – יתודה במנחה, במנחה - יתודה בנעילה.

ובטעמו של דבר הסבירו הראשונים:

חידושי הרמב"ן מסכת יומא דף פז עמוד ב:

מצות וידוי של ערב יום הכיפורים, שצריך להתודות כדי שיכנס ליום בתשובה, הוא עם חשיכה סמוך ליום עצמו, שלא יהא שהות לחטוא בין הוידוי והיום, אבל חששו חכמים שמא תטרף דעתו בסעודה וימנע בשכרותו מן הוידוי לפיכך החמירו עליו להתודות קודם אכילה, ואף על פי שהתודה קודם אכילה חוזר ומתודה בזמנו עם חשיכה, סמוך ליום עצמו, שמא אירע דבר קלקלה של עבירה בסעודה... אלא קתני אף על פי שהתודה ערבית מתודה שחרית וכל היום, שמא אירע לו דבר עבירה כל היום, דיום הכיפורים עם חשיכה הוא מכפר, זו היא שיטת הברייתא הזו על נכון.

• מדוע, לפי הרמב"ן, מצווה להתוודות פעמים רבות במהלך יום הכיפורים?
• איזו תפילה נאמרת בפתח יום הכיפורים, שמשמת כעין 'וידוי' נוסף, קודם כניסת היום?

בשל המצווה והחובה לשוב בתשובה ולהתוודות ביום הכיפורים, אף מי שאינו יכול להאריך בתפילה, ישתדל על כל פנים להתוודות:

תורת המחנה פרק נא תשובה ז:

פשוט שגם חיילים שאין עיתותיהם בידיהם צריכים להתוודות ביום הכיפורים, ולהשתדל להרבות בו בתפילה ובאמירת סליחות.

עוד כתבו האחרונים, שאף המתפלל ביחידות, ישתדל להתוודות עשר פעמים:

נטעי גבריאל פרק לד סעיף ו:

כל יחיד מחויב לומר עשרה פעמים הוידוי ביום כיפור... ומי שהוא אנוס שאינו יכול להיות בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, יראה לכל הפחות להיות שם באמירת הוידוי 'על חטא'. 

1. הלכה למעשה

א. חייל שהשתתפתו בתפילות תמנע ממנו להתענות, יסתפק בתפילה קצרה ביחידות, כך שיוכל להשלים את תעניתו.

ב. חיילים שאין באפשרותם להתפלל את תפילות יום הכיפורים בשלימותן, רשאים לדלג על תוספות הפיוטים שבתפילות (כגון הפיוטים 'ונתנה תוקף' ו'א-ל נורא עלילה') ואף על 'סדר העבודה', ויסתפקו בעיקר התפילה הכוללת קריאת שמע וברכותיה (בערבית ושחרית), תפילת עמידה בלחש עם וידוי בסופה, חזרת הש"ץ עליה (כמתכונתה בלחש) עם סליחות ווידוי באמצעה, וקריאת התורה (בשחרית ומנחה). כמו כן הינם רשאים לקצר את הסליחות ולומר כל פעם רק קטע קצר של הסליחה ולאחריו י"ג מידות (עם 'א-ל ארך אפיים' או 'א-ל מלך'). 

ג. בשעת דחק ניתן גם לקצר את הוידוי ולהסתפק באמירת "חטאתי עויתי ופשעתי" בלבד, וכן ניתן לקצר את הסליחות ולהסתפק באמירת י"ג מידות (עם 'א-ל ארך אפיים' או 'א-ל מלך') פעם אחת. בדלית ברירה ניתן גם להסתפק ב'חזרה מקוצרת' (שהש"ץ אומר בקול רק את ג' הברכות הראשונות עם קדושה) בכל אחת מהתפילות, ואף לדלג על קריאת התורה.  

'והגית בו'

דפי מקורות בהלכה צבאית ללימוד עצמי לחיילי צה"ל

יוצא לאור ע"י הרבנות הצבאית הראשית - ענף ההלכה - בית המדרש להלכה צבאית

מערכת: סא"ל הרב שהם עורקבי רע"ן הלכה, רס"ן הרב דב ברקוביץ רמ"ד הלכה,

סרן הרב דודי גרינפלד מפקד בית המדרש, אע"צ הרב חנניה שפרן

כתיבה ועריכה: סרן הרב דודי גרינפלד,  טור' הרב בן אור ודאוקר.

הקו הפתוח: 052-9414414. נשמח לשאלות ולתגובות: bmlhalacha@gmail.com

להצטרפות לקבוצת ההלכה יומית לחיילים בוואצפ וקבלת דפי 'והגית בו' (קבוצה שקטה),

סרקו את הקוד הבא: