מפקד המשר"פ היוצא בנאום מיוחד

אבקש לפתוח בשורה התחתונה: אני מאד גאה בחבורה הזו שעומדת לפנינו היום, חש סיפוק אדיר מההישגים שלנו בשנים האחרונות וגם מאמין בכם מאד ויודע שכשמדובר בחבורה הזו- השמיים הם הגבול ועל כן מצפה מכם להמשיך ולהשתפר בכל יום.

התלבטתי איך להעביר במילים את הרקע לגאווה הזו ואודה שהתקשיתי מאד. לא משום שאין לי דוגמאות לתאר אותן, אלא משום שיש לי יותר מידי...
העקרונות שעמדו לנגד עיננו היו שיפור מתמיד במענה, ייעול, וויתור על בירוקרטיות, הנגשת שירותים ובעיקר העיקרון לפיו נעשה למען האחר את מה שהיינו רוצים שייעשו למעננו.

המטפל של היום כבר לא יודע בכלל שבשנים הללו ביטלנו 94% מהדברים שבעטיים צריך היה לפנות ולקבל אישור, המתגייס של מחר- שלא צריך ללכת לניורולוג לחדש מרשם לריטלין, או לבוא כל 30 יום לבית המרקחת, לא יודע שהוא אחד מ74,000 המפגשים שכבר לא צריכים לקרות יותר, מי שהגיש את הבקשה לרופא שלו בשרות האל תור (בלי לבוא למרפאה), לא יודע שהיה צריך לבוא ולעמוד בתור בכל פעם מחדש, הוא גם לא יודע שעל חלק מהדברים שהיה צריך להגיע בעבר לרופא היום עונה אחות.

מי שפונה היום ב SMS או מייל למוקד מקול הלב, לא יודע שהוא אחד מ- 580,000 שפנו בחציון הקודם ובוודאי -שלשמחתנו- הוא לא יודע מהן 47 דקות המתנה למענה טלפוני. מי שמקבל ליד את הדיסק שלו לאחר צילום הרנטגן לא מכיר את התלאות שעברנו בכדי לחבר את הצורבים לרשת, מי שמגיע למרפ"א דרום לא מכיר כלל את החר"פ ה"ישן" במחנה נתן, מי שפוגש ראש תחום – מומחה מהשורה הראשונה - במרפאות הקצה לא יודע שלא היה כך בעבר, מי שרואה משק"ית ר"מ 2 ומזהה אותה לפי השרוך לא יודע שלקח לנו 14 שנים לאשר אותו, מי שלא קונה סיגריות בשקם ומי שהפסיק לעשן כלל לא חסר בהן, המשרת לא מכיר את כל התהליכים שנעשים בכדי לשמור על בריאותו או מהו ניטור, מי שאוכל בחדר האוכל לא מכיר את התהליכים של הכנסת מזון בריא, הנער שמקבל אישור להתנדב לשירות לא יודע שמה שלוקח היום שלושה שבועות לקח בעבר חודשים ארוכים, זה שלא צריך לחזור שוב ושוב ללשכת הגיוס, בכדי לקבל פרופיל לא יודע שהיו 43,000 כמותו רק בשנה הקודמת שכן נאלצו לחזור, מי שמקבל היום תור לרופא שלו מהיום למחר, לא יודע שאך לפני חצי שנה עוד עמדה ההמתנה בחלק מהמקרים על שבועות, מי שמקבל SMS תזכורת לתור שלו, או חייל החובה הפותח את האפליקציה שלנו בפורטל בפלאפון שלו בכדי לקבל תוצאת בדיקות מעבדה בכלל לא מודע לכך שזה המידע היחיד שנמצא ברשת הצבאית ואליו אפשר לגשת מהטלפון הנייד- מכל מקום.

הפונה למוקד פרח במייל לא יודע איך פנו קודם והמשרת שממתין היום 15 יום לאורטופד או הלוחמים הממתינים 19 ימים לרופא מומחה, לא מכירים את השיפור האדיר שנעשה בתחום, את העבודה הקשה שמאחוריה או את העובדה שהשיפור לא רק קרה אלא שהמגמה יציבה כבר לאורך יותר משנה ועוד ועוד.

[אני מניח שכבר השתכנעתם שיש לי הרבה דוגמאות לתאר את השינוי האדיר- המהפכה- שעשינו יחדיו]

חלקם של המשרתים יודעים. ומעריכים. ויותר ויותר מהם אומרים לנו וכותבים לנו את זה. וזה לא רק מחמם את הלב, אלא מעיד על השינוי האדיר שעשינו. בכדי לפרגן למישהו צריך להאמין שהוא לא רק ראוי לכך, אלא שיש מה לצפות ממנו ועל כן זה משמח שבעתיים.

השתננו גם פנימה- הבאנו את התשתיות שלנו למקום שמכבד את המגיעים לקבל מאיתנו שרות ואת נותני השרות עצמם, החלפנו תג, מינינו רמ"ד רפואה שהכווין את העשייה במרפאות הכפופות למען 60,000 ממשרתי צה"ל שנמצאים באחריות מפקד המשר״פ (אולם לא הייתה להם כתובת מוגדרת), ביטלנו את הש.ג, הידקנו את החיבור בין המטה ליחידות הביצוע, חיברנו את הענפים לכדי מחלקה, עברנו ביקורת אט"ל ואכ"א בהצטיינות, קיבלנו פרסים והוקרה נפגשנו הרבה, ובכל מפגש שכזה יצאתי מחוזק.

גאוות היחידה שנבנתה פה היא בסיס לשינוי ומגלמת את החיבור למשימה, הטיפול באנשים ואת איכות המפקדים.
היא לא מובנת מאליה ואבקש לנצל את ההזמנות להודות בראש ובראשונה לחבורת המטה (ראשי הענפים ומפקדי המרפאו"ת) על השותפות לדרך, העמידה בקצב ועל הרמת הרף כל העת. אתם, שהכלתם כל כך הרבה בגזרתכם, אפשרתם למפקד המשר"פ להתפנות לדבר הבא- וזו בעיני תמצית תפקידו של קצין מטה ומפקד.

תודה מיוחדת למעגל הקרוב- רע"נית אוכ"א וצוות הלשכה על שהתמודדתן איתי כל כך יפה. תודה גם לצוות לשכת קרפ"ר ולזהר וכל סגל לשכת ראש אט"ל- חיבור לא מובן מאילו אבל חשוב כל כך.

לסיכום - אני מאד מאד גאה בכל אחת ואחד מכם. קחו רגע נשימה עמוקה ודעו שכל הדברים שציינתי לא יכולים היו לקרות בלעדיכם- ועל כן תודה לכם בשם חיילי ומפקדי צה"ל והאמהות שלהם.

מודה על הזכות הגדולה שנפלה בחיקי לפקד על היחידה המופלאה הזו, לכם שהגעתם לכבד אותנו ולרס"ר ולאנשי אוכ"א והמרפאות על ארגון הטקס.

השגנו הרבה, אולם יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעשות והרף הולך ועולה כל העת. יש לנו גם החלטות כבדות משקל לקבל ונעשה את זה יחד, אבל התשתית להמשך השיפור פה- היא אתם. המשיכו לשאול שאלות, לא לקבל שום דבר כמובן מאילו, ולעשות כל יום מחדש למען האחר את מה שהיינו רוצים שיעשו למעננו. זהו הראי שחייב להיות לנגד עיננו כל העת.

גאה בכם, סומך עליכם, מאמין בכם.

פרופ' אלון גלזברג, אל"ם
מפקד  המשר״פ    היוצא