זה התרגיל שהחובשים הטובים ביותר בצה"ל צריכים לעבור כדי לעלות רמה

בשבוע שעבר עיר הבה"דים שינתה את פניה - והפכה לשטח מבצעי לכל דבר. החובשים והחובשות שהוקפצו חשבו שהם ייתקלו רק באירועי בט"ש - אך הם לא ידעו שבקרוב יצטרכו "לחצות את הגבול" לעזה.

החוג"דים (חובשים גדודיים) חוצים את הגבול שעובר במרכז הלש"בייה, ומגיעים לחלקה שעוצבה מראש כעיר עזתית. אך לפני שהם שמים לב - "נחטף" חייל מכוחותיהם. אחרי ביצוע חילוץ מורכב תחת אש, עם הציוד הרפואי על גבם, הקבוצה מתחלקת לשלוש מחלקות, ומתחילה לטפל בחייל הפצוע. 

המשימה לא נגמרת שם, כי בזמן האירוע רק עולה מספר הנפגעים - ויורד מספר המטפלים. "המטרה היא לדעת לטפל בפצועים גם בבט"ש וגם בחירום", מסביר סגן יהונתן בר מאיר, מפקד קורס החוג"דים בבה"ד 10, "לכן הם מתרגלים תפעול של אירוע אמיתי תחת אש - בו הם צריכים לדאוג גם לביטחון הפצוע וגם לביטחונם האישי".  

במהלך הטיפול, חייל אחד נשאר חשוף לגמרי - ולכן נופל כ"פצוע" בתרגיל. המחלקה שלו יודעת בדיוק מה צריך לעשות - ומפנה אותו במהירות לאחד הבתים האחוריים כדי להרחיק אותו משטח האש. לאחר החילוץ, החובשים שמים לב לדימום מסיבי באזור החזה שלו, ורואים שהמדדים שלו הולכים ונחלשים. "בזמן התרגיל אין להם רגע מנוחה. הם צריכים להגיע למקסימום מאמץ, בשביל לדמות כמה שיותר את המצב - שעלול לפגוש אותם במלחמה", הוא מסביר. 

כמו שרק חוג"דים לעתיד יודעים לעשות, הם מייצבים את המטופל בתנאי שטח, תוך כדי שמירה על הביטחון האישי שלהם, ומבצעים פינוי "מוסק" לתוך העורף. "לא באמת היה מסוק בעיר הבה"דים, אבל דימינו את המיקום שלו בעזרת רימון עשן", מספר מפקד קורס החוג"דים. 

"כשהם מסיימים לפנות את כל הפצועים במצב יציב הם משלימים את המשימה שלהם, כי בזמן אמת - תפקיד החוג"דים נמצא בשטח", הוא מתאר, "כל התרגיל הזה נועד ללמד אותם לעבור מ-0 ל-100, משוטף למלחמה - ככה זה במציאות". 

התרגיל הוא לא האמצעי היחיד שבעזרתו מלמדים את החובשים איך "לעלות רמה" ולהפוך לחוג"דים. מדובר בחלק קטן מתוך קורס אינטנסיבי של שישה שבועות, בו החיילים מעמיקים בצד המקצועי, הפיקודי והערכי של התפקיד המורכב.  

"אנחנו רואים בחוג"דים קודם כל מפקדים", מבהיר סגן בר מאיר את משמעות התפקיד, "הם מהווים מעין 'סמל' של מחלקת התאג"ד, וגם משמשים סגן לקרפ"ג (קצין רפואה גדודי). הם אמורים להיות הכי טובים בעבודה שלהם ברמה המקצועית, אבל מעבר לזה - הם צריכים לדעת לקבל החלטות קשות בשטח בשביל הפקודים שלהם". 

כשרואים את המחלקות השונות פועלות ומתרגלות הצלת חיים יחד, כמעט אפשר לפספס שמדובר בקבוצה שלא מגיעה ממקום אחד, אלא מצה"ל כולו - חיילים וחיילות עם כומתות בצבעים שונים, מכל הזרועות ומכל הפיקודים. "כל החוג"דים והחוג"דות צריכים לעמוד באותו הרף, כי הם יצטרכו להתמודד עם אותם מקרים בשטח ותחת אש", מדגיש מפקד הקורס.  

בסופו של התרגיל המסכם, עיר הבה"דים חוזרת להיות הבסיס השקט שכולנו מכירים, והחוג"דים הצעירים נרגשים לסיים את הקורס הקשה. עכשיו הגיע הזמן שלהם להתפזר בחזרה ברחבי הארץ - ולהפוך את הידע מהתרגולים ליכולות בזמן אמת: "הם הוכיחו שהם מומחים בתחום שלהם - אבל המבחן האמיתי יהיה להיכנס למחלקת התאג"ד ולדעת לנהל אותה כאילו הם נולדו שם".