במקום הנכון, ברגעים הכי קשים. מה זה אומר "להיות שם"?

"להיות שם". צמד מילים שהפך בשנה האחרונה לכל כך הרבה יותר מחובה וזכות עבורנו. "להיות שם" למענכם, הגיבורים שהמלחמה גבתה מהם מחיר אישי – מי שנפצע בשדה הקרב בגוף או בנפש, ומי שנלחם ונותר בריא ושלם.

לאורך שירות המילואים כסגן מפקד ר"ם 2 בביה"ח רמב"ם, יחידה של חיל הרפואה, אני נחשף לסיפורים האישיים שלכם ולרקע ממנו אתם מגיעים. התפקיד שלי, ושל היחידה כולה, הוא להיות שם בשבילכם.

"להיות שם" אומר שגם אם אנחנו לא הרופאים שלכם ולא מצילי חיים מבחינה רפואית, אנחנו חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה והשיקום שלכם. שם כדי למלא אחר כל צורך שעולה – בין אם זה לדאוג שיתקינו טלוויזיה בחדר האשפוז שלכם ולסדר מקומות לינה למשפחותיכם, ובין אם להזמין להם מוניות או לספק להם ארוחות צוהריים בזמן השהות לצידכם.

"להיות שם" אומר שאנחנו נמצאים איתכם ברגע האמת ועם סביבתכם גם ברגעים הקשים – מהנחיתה במנחת והרגע הראשון שלכם בבית החולים מיד אחרי הפציעה, דרך קבלת הקרובים המודאגים שמגיעים לראותכם בפעם הראשונה, בשעה של חוסר ודאות גמורה, וכלה בליווי לחדר המיון או לחדר הניתוח.

אנחנו פה כדי לתת את המענה הראשוני ליקרים לכם, לחבר אותם לצוותים הרפואיים, לחבק, לתמוך וללוות לאורך כל הדרך.

"להיות שם" משמעותו שגם כשהמשפחות לא רוצות שנהיה נוכחים באותה עת, נדע לתפוס את המרחק – אך תמיד נפקח עין ונראה שלא חסר להן דבר. אנו יודעים להעניק את המרחב האישי ולהכיל את רצונות היקרים לכם. פעמיים ביום אתם פוגשים אותנו, אך המשרד שלנו בבית החולים פתוח לשירותכם ועבורכם לאורך כל שעות היממה.

באחד מהמקרים בשנה האחרונה, כשסבא של אחד הפצועים שכבר עבר לשיקום זיהה אותי ואמר לי: "אני מכיר אותך, אתה הראשון שראינו ביום הפציעה", הבנתי את נחיצות התפקיד שלנו ועד כמה הוא חיוני וחשוב. מה שמחזיק אותנו וגורם לנו להרגיש שאנחנו במקום הנכון, הוא לדעת שהמשפחות זוכרות אותנו, שהיינו דמות משמעותית עבורם ברגע הכי קשה שאפשר לדמיין.

בשנה האחרונה פגשתי אנשים מכל גווני החברה הישראלית ונחשפתי ליופי ולעוצמה שלה. "כור ההיתוך" מתבטא כאן, בבית החולים באופן הכי ברור שיש: מגיעות אלינו משפחות מכל רקע – דתיים, חילוניים, דרוזים ובדואים. המשותף להן הוא שותפות הגורל.

לכולן אותן דאגות אנושיות. כל פצוע נתן מעצמו, כל משפחה הקריבה חלק ממנה. שותפות הגורל שאני נחשף אליה היא זו שנותנת לי את הרוח לעזוב את שגרת החיים הנוחה ולהמשיך בתפקידי במילואים. זאת תחושת שליחות של ממש.

לחיילים שעוד נלחמים בשטח ולמשפחותיהם – אנחנו רוצים שתדעו שאם חלילה תקרה פציעה, אנו כאן בשבילכם. יש מעטפת שלמה של חיילים שידעו לקבל אתכם במהירות, לחבר אתכם לגורמי המקצוע וללוות אתכם לאורך כל הדרך. אתם לא לבד. ולא תהיו.

זו החובה שלנו, וגם זכות גדולה עבורנו, להעניק לכם את המעטפת הזאת. שיא הסיפוק עבורנו הוא לראות את תהליך ההחלמה שלכם: ללוות אתכם מהשעות הראשונות שלאחר הפציעה, שיכולה להיות קשה או אנושה, ועד שרגליכם דורכות במשרדינו כשאתם מגיעים לביקור. החיוך על שפתי בני המשפחות כשאתם משתחררים מבית החולים – שווה את הכול.

בשבוע ההצדעה הזה אני רוצה קודם כל להכיר תודה על עשייתכם, על ההקרבה, על העמידה בחזית, על האומץ ועל הגבורה האישית.

אני מצדיע לכם,
רס"ן (מיל') זוהר שרון
סגן מפקד ר"ם 2 בבית החולים רמב"ם