הקרב על תעוז יורם

הקרב על תעוז יורם

אולם לא עבר זמן רב מהרגע שאיתמר הלך לישון בבוקר 14 לאוקטובר, בידיעה שהמצרים לא מתכוונים לתקוף, ועד הרגע שתובנה זאת התגלתה כשגויה. בשש וחצי בבוקר, חצי שעה אחרי תום המשמרת, החלה התקפה מצרית לכל אורך התעלה, ולראשונה בחייו, צוותו של איתמר נקלע לקרב שריון אמיתי וקשה - קרב של חיים ומוות.

יום ראשון 16:50. מרוב התרגשות ממש קשה לכתוב. רבותי, היה ממש יום שהיינו קרובים לעולם הבא. ב-06:30 זיהינו על הציר שמוליך לתעלה שיירה של טנקים שבאו מולנו. לא היה ספק בכך. זיהינו אותם בטווח של 4-5 ק"מ. הם התקרבו והתחילו להתפרס, חלקם באגף מדרום וחלקם על הציר. זיהיתי בין 20 ל-30 טנקים מרגמות ומחלקת חי"ר על נגמ"שים. ממש התרגשתי ולא שלטתי ברעידות בגוף. ניסיתי לייצב את עצמי וזה היה קשה. קדמה לפשיטה שלהם הפגזה ארטילרית רצינית שמזה אני כבר לא מתרגש

נפילת מרגמות בקרב על תעוז יורם

חבר'ה, טנקים באו מולנו, הרגשה מאד לא טובה. עמדתי באגף הצפוני של המוצב. התחלנו לדפוק. אני לא פגעתי. הטווחים היו רחוקים והיו הרבה מאד טנקים. הם ירו מעט מאד אך השתמשו הרבה בארטילריה. הם כבר התקרבו לטווחים של 2 ק"מ ועדיין לא פגענו למרות שירינו הרבה. המצב היה מדכא. זיהינו גם חי"ר בין הטנקים. עברתי לגזרה הדרומית יותר. טנק ראשון שלהם נפגע וזה בטווח 1 ק"מ. עשן צהוב עלה ממנו

טנק מצרי שנפגע בקרב על תעוז יורם

אני לא יודע איך פתאום תפסתי אומץ ושליטה. התחלתי לתת פקודות לטנקים האחרים והכנסתי אותם לעמדות. הטנקים שלהם המשיכו להתקרב וזיהיתי בברור את המט"קים שלהם ושסוג הטנק הוא T-34. בסופו של דבר השמדנו 5 טנקים – כל השאר ברחו. אני חושב שזה נס משמים. עכשיו אנחנו כבר עומדים בעמדות קדמיות יותר, כ-300 מ' מערבית למוצב ושולטים על השטח. הלילה אני מקווה שלא יפעלו למרות שסיכוי סביר שחי"ר יתקיף. אגב, הטנק הכי קרוב הגיע עד כדי 500 מ'!! מהמוצב

סרטוט הקרב מתוך היומן 

הורים, אני די מתוח. קשה להאמין שאפשר לחזור הביתה. מריטת העצבים חזקה מאד ואני מרגיש שאני מתוח חזק עד כדי כך שנגמר הקרב והחל שקט באזור, עישנתי 6 סיגריות אחת אחרי השנייה

צוות איתמר אחרי הקרב על תעוז יורם

דבר מעניין. תוך כדי ירי תותחים והמולה רצינית, אני רואה בנגמ"ש לידי את גדי ערן, לשעבר תושב צהלה ובן מחזור שלי. מאד התרגשנו והוא צילם אותי מהנגמ"ש. כל פעם שעברתי ליד הנגמ"ש סימנתי להם את האות V והם ממש התרגשו. החי"ר מסתכלים עלינו בהערצה ולומר את האמת לא הייתי רוצה להיות במקומם. אני עדיין מזיע. קשה לי לחשוב על מה שהיה היום. זה נורא. אני לא רוצה יותר מלחמה ולפעמים אני אפילו מעדיף שתהיה הפסקת אש. אם אני אחזור חי אני אתפלל, דבר שכבר שעשיתי יחד עם הבחור הדתי שהרביץ תפילה רצינית באמצע הקרב. או-קיי, אני מסיים. נראה מה יהיה הלאה

איתמר מסמן 'וי' לטנק של גדי ערן תוך כדי הקרב