חציית התעלה

חציית התעלה

לאחר הקרב בתעוז, נרגעו מעט העניינים. בימים שעברו צה"ל החל להשתלט על העניינים. הלחימה עברה לשטח המצרי, הרבה בזכות מבצע "אבירי לב" שהחל ב-15 באוקטובר, במהלכו כוחות ישראלים חצו את התעלה, דבר שהיווה נקודת מפנה חשובה במלחמה, והראה כי צה"ל עבר רשמית מהגנה להתקפה.
שבוע ימים אחרי הקרב הקשה בתעוז, ב-21 לאוקטובר הגיע תורו של איתמר וצוותו להירתם גם הם למאמץ ההתקפי ולחצות את התעלה.

להאמין או לא, אך היום יום ראשון ה 21.10.73. השעה היא 12:10 ואנחנו כבר 5 שעות על אדמת מצרים. כרגיל, העניינים מתפתחים מהר מאד. בשעה 07:00 היום הגענו לתעלה. המחזות בדרך היו מחרידים. זיהיתי לפחות 20 טנקים שלנו שרופים, ללא צריחים. עשרות זחל"מים, נגמ"שים, רכב אזרחי, משאיות תחמושת ומכוניות פרטיות הפוכות, שרופות ושקועות בחול, בדיוק כמו השיירות המצריות שנסוגו ב 67'. לעומת זאת ראינו רק 4 טנקי אויב דפוקים. המורל היה גבוה לקראת מעבר התעלה. על שפת התעלה היה כוח רציני של נ"מ, היו סירות של הקומנדו, מספר טנקים והרבה דוברות על החוף. הגענו ממש לשפה וכוונו אותי לירידה . הוצאתי את התותחן החוצה שיראה גם הוא וזה היה רגע של התרוממות רוח

עברנו את גשר הגלילים כאשר ליד הגשר צפה גופה של חייל מצרי. עברנו לצד השני והיו שם הרבה כוחות שלנו. נסענו בתוך חורשות, בין ביצות והיו שם גידולים רבים. זו הייתה חוויה לראות את המוצבים שלהם שנראו מאד פרימיטיביים לעומת שלנו. עברנו את שיירות המנהלה הרבות והתחלנו לדהור דרומה. להערכתי במרחק כ-10 ק"מ מערבית לאגם המר. החוויה מרגשת ויחד עם זאת שוב עלה באפנו ריח המלחמה ותחושת המתח החלה לעלות אצלי לאחר הפוגה של כשבוע