ניסינו בעצמנו את סימולטור הפעלת האש בתותחנים. צפו
לעבור ממרחב בלב הרצועה ועד דרום לבנון ייקח בערך כ-20 שעות נסיעה, ואילו בסימולטור של הפעלת האש בחיל התותחנים - צריך רק ללחוץ על כפתור. לקראת יום הגיוס של החיל, ניסינו את חדרי האימון שמדמים מרחב פתוח או דירות, תרגלנו את נהלי הדיבור בקשר, ולרגע הרגשנו בלב שדה הקרב יחד איתם
מי שיצעד בחדרים מלאי ההדים של פיצוצים, רעשי מסגדים ועשן שמתפזר באוויר, עשוי לחשוב לרגע שהוא נמצא בעיצומו של תמרון מורכב בלב הרצועה או בדרום לבנון. אך במקרה הזה - הסיטואציה סטרילית לחלוטין. ברוכים הבאים למתחם הסימולטורים של הפעלת האש בחיל התותחנים.
תחת קורת גג אחת בשבטה, מרוכזים הכלים והמיומנויות הנדרשים לניהול אש או תיווך מטרות לסיוע עבור הכוחות בשטח. תוכלו לפגוש שם צוערי קק"ץ להב המגיעים למרתון מרוכז של יומיים, או מש"קי תקיפה של חטיבות החי"ר, וגם את הקש"אים של היחידות הלוחמות המבלים שם לאורך קורס של כארבעה שבועות.
מטרת המתקן היא לגשר בין תיאוריית הלחימה בכיתה לבין 'הדבר האמיתי': החל מנדב"ר (נהלי דיבור בקשר), דרך הבנת מבנה מערך האש, ועד ביצוע נוהלי קרב מורכבים ותרחישים מבצעיים קיצוניים תחת לחץ.

"הזירות משתנות בקצב מהיר", מציינת סמ"ר א', מפקדת בסימולטורים, "בלחיצת כפתור, מרחב ברצועת עזה יכול להפוך לתוואי שטח הררי וסבוך של דרום לבנון. וגם המערכות מתעדכנות באופן שוטף, לפי הלקחים המופקים בשטח. כך, הלוחם פוגש את האיומים שהוא עתיד להתמודד איתם".
התחנה הראשונה נקראת 'מאמן חניך', ובה חדר עם עשרות עמדות מחשב בעלות שני מסכים. אחד, מדמה את נקודת המבט על השטח מתוך משקפת, והשני, מציג מפה דיגיטלית ודף הוראות רץ. החייל נדרש להזין נתוני נ"צ, לתרגל לבדו את סדר הפעולות הטכני ולשלוח פקודות אש לסוללה המדומה, כאשר בסוף הוא מקבל ציון משוקלל.

"השלב מטמיע את הזיכרון של הפעלת האש בגרסה היבשה שלה", מסביר סמ"ר ע', רת"ח מאמנים במתקן, "החייל חייב להכיר את הפעולות האוטומטיות בעיניים עצומות לפני שהוא יוצא לשטח".
מיד לאחר מכן, התרגול הופך ל'מאמן מדריכה'. החייל חובש אוזניות ועובד ישירות מול מדריכה שמדמה עבורו רשת קשר אישית. כך הוא מתרגל את נהלי הדיבור בקשר ולומד לתרגם את הנתונים שעל המסך לכדי פקודות ברורות.

אחרי שלב זה, עוברים אל מאמן ה-'Dome' (כיפה) המדמה שטח פתוח. מדובר במבנה כיפתי גדול שבמרכזו עומד החייל, ומסביבו מוקרן מסך היקפי ב-360 מעלות של ואדיות וסבך הררי.

המערכת משלבת סאונדים של נפץ, תאורות יום או לילה ומכונות עשן, בשביל להקשות על הלוחם לזהות חוליות אויב מוסוות ולנהל את האש בקור רוח מוחלט. "במבט ראשון זה נראה להם כמו משחק מחשב. אבל ברגע שהווידאו והקולות ממלאים את החלל, הם מבינים את גודל האחריות ואת המשמעות של כל פגז", מוסיף סמ"ר ע'.

מתקן נוסף מתרגל שטח בנוי, ומכונה 'מאמן הדירה'. בדומה ללחימה הצפופה ברצועה או בכפרים בדרום לבנון, המתחם מעוצב כדירה אותנטית לחלוטין עם ספות ומטבח, כשבמקום חלונות מותקנים מסכים המציגים את הסמטאות שבחוץ.
הלוחמים מדמים כוח שנמצא בתצפית מתוך מבנה בלב שכונה צפופה, ונדרשים לכוון אש מדויקת ומהירה: "הלחימה האורבנית לא משאירה מקום לטעויות. הלוחם מתאמן על קריאת תוואי הרחוב מבעד לחלון הדירה בסימולטור. כאן אנחנו בוחנים את המהירות ואת הדיוק שלו תחת הלחץ המבצעי".
לאחר שעברו את התרגילים הבסיסיים, מגיע שלב השיא המסכם, שמחבר את כלל התרגילים הקודמים לאחת משותפת שבה כולם נלחמים יחד באותו תרחיש. חייל אחד מנהל את הקרב מתוך הדירה, השני מחפה עליו מה-'Dome', ואחרים פועלים מעמדות המחשב.
"זה הרגע שבו הכול מתאגד למכלול אחד גדול", מתארת המפקדת, "הם מבינים פתאום שהם לא לבד באירוע, וששיתוף הפעולה ביניהם הוא זה שיקבע את ההצלחה של המשימה כולה".
מיד עם סיום מסלול זה שאורך כארבעה שבועות, יוצאים החיילים למסע רגלי של מספר קילומטרים המבסס את תרחישי האש שנלמדו ומעתיק אותם לשטח. וכך, מתרגמים את המקצועיות שרכשו בחדרי הסימולטור השונים אל שדה הקרב הממשי.