"אין במילים כדי למלא את החלל שהותירו יקיריכם בלכתם, אבל יש לנו היכולת והחובה להיות כאן, לזכור איתכם"

18.10.26
מערכת את"צ

טקס ההתייחדות השנתי עם זכר חללי חיל משאבי האנוש התקיים בשבוע שעבר (רביעי) באנדרטת חיל משאבי האנוש במחנה 'תל השומר', בראשות ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר-כליפא, בהשתתפות קצינת משאבי אנוש ראשית וראש חטיבת הנפגעים, תא"ל עדנה איליה, ובנוכחות המשפחות השכולות, פצועי החיל, חייליו ומפקדיו בעבר ובהווה. 

נציגת המשפחות השכולות, הילית ינאי, אמה של סמל רותם ינאי ז"ל, נאמה: "לפני כארבעה חודשים וחצי בתנו האהובה, רותם ינאי ז"ל, אחות קטנה לדור וגדולה לאביעד, שייבדלו לחיים ארוכים, מש"קית ת"ש בגדוד רותם של חטיבת גבעתי, נפלה מפגיעת רחפן נפץ ארור בגבול הצפון".

"מאותו הרגע, כמו אצל רבות מהמשפחות היושבות כאן, החיים כבר אינם נמדדים בלוחות שנה, אלא בשני עולמות: העולם שבו רותם הייתה כאן והעולם שבו אנו לומדים לחיות את חסרונה", המשיכה הילית, "לבחור בחיים אחרי אובדן של בן או בת זו לא בחירה פשוטה. מדובר בעבודה יומיומית. יש ימים שזה מרגיש בלתי אפשרי, יש ימים שהגעגוע מכסה על הכול, אבל אני בחרתי לקחת את האהבה, את הערכים, את האור ואת הדרך שהשאירה רותם ולהפוך אותם לכוח שימשיך לפעול ולהתחדש בעולם".

"משפחות יקרות, כל אחת ואחד מאיתנו נושא בליבו עולם שלם שנקטע ברגע אחד. לכל משפחה יש את השם שלה, את החיוך החסר שלה, את הכיסא הריק שלה ואת הגעגוע הפרטי שלה. כולנו חולקים שותפות גורל, חיבור עמוק שנוצר בעל כורחנו, חיבור של שפת הלב, של שפה שלא נלמדת בשום מקום, שפה שנולדת מתוך אהבה גדולה לילדים שלנו ומתוך הגעגוע האינסופי אליהם. מתוך השותפות הזו צומחת התחדשות. לא התחדשות שמוחקת את העבר, לא התחדשות שמבקשת מאיתנו לשכוח, אלא התחדשות שנולדת מהחיבור בינינו, מהיכולת לקום כל בוקר מחדש ולבחור בזיכרון, באהבה ובתקווה".

"לסיום, אבקש להודות לצה"ל ולחיל משאבי האנוש על החיבוק החם והמעטפת שאנו מקבלים מהם, מעטפת שמאפשרת לנו לקום מתוך החורבן והשבר הפרטי ולראות אור בתוך החושך הגדול", סיכמה נציגת המשפחות השכולות.

קצינת משאבי אנוש ראשית וראש חטיבת הנפגעים, תא"ל עדנה איליה, אמרה: "שנה ועוד שנה חולפת, אך יש כאב שהזמן אינו מקהה. יש שמות שנותרו חקוקים בלב, פנים שקשה לשכוח, קולות שאנחנו עוד מבקשים לשמוע. ויש געגוע שאינו מתרגל לחסר, וכיסא ריק ששום זמן אינו יכול לגשר".

"אין בכוחו של שום טקס להשיב את מי שאינם, ואין במילים כדי למלא את החלל שהותירו יקיריכם בלכתם, אבל יש לנו היכולת, ובעיקר החובה, להיות כאן. לזכור איתכם, להקשיב, ללוות ולהבטיח שיקיריכם יישארו חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו ומן הדרך שבה אנו בוחרים ללכת".

"חיל משאבי האנוש וחטיבת הנפגעים עוסקים באנשים. השליחות שלנו נוגעת בקשר שבין החייל לביתו, בין המפקד לאנשיו, בין הצבא למשרתיו ובין צה"ל למשפחותיו. היא באה לידי ביטוי בשגרה, בהחלטות היומיומיות, בדאגה לפרט ובאחריות למשרתים. ובשעת מבחן, כשהמציאות משתנה ברגע אחד, היא מתגלה במלוא משמעותה".

"לאורך שנות קיומו איבד החיל מאה ושמונה עשר מפקדים ומפקדות, חיילים וחיילות, שנפלו במערכות ישראל ובמהלך שירותם. כל אובדן הותיר חלל, כל שם הוסיף פרק לסיפורו של החיל, וכל משפחה שנשאה את הכאב הזה הפכה לחלק בלתי נפרד ממשפחתנו. משפחות שכולות יקרות שלנו, אנחנו זוכרים את כולם, את כל נופלי החיל, את העשייה שלהם, את מקומם ואת מה שהותירו אחריהם".

"גם כעת, בתוך מלחמה ארוכה שגבתה ועדיין גובה מחיר כבד, אנשינו ממשיכים להתייצב, לתמוך ולשאת באחריות. הם עושים זאת מתוך ההבנה שהאנשים הם לב העשייה, ושדווקא ברגעים שבהם המציאות מורכבת, הערכים שלנו נבחנים לא במילים שאנחנו אומרים, אלא במעשים שאנחנו בוחרים לעשות. כך הופך הזיכרון לאחריות. כך הופכת המורשת למעשה. וכך נשארים מי שאיבדנו חלק מאיתנו - לא רק בזכות מה שהיה, אלא גם בזכות מה שאנחנו לוקחים כל יום איתנו".

"מכאן נצא ונמשיך בשליחותנו. נמשיך לראות את האדם, לשמור על המשפחה, לעמוד זה לצד זה ולעשות ככל יכולתנו כדי להיות ראויים לאלה שהלכו לפנינו. נמשיך לשאת את זכרם, את סיפורם ואת הערכים שהותירו לנו, מתוך הבנה שזו המשמרת שלנו. יהי זכרם של חללי חיל משאבי האנוש לדורותיו ברוך, וצרור בצרור חיינו לעד".