"זה אירוע שימשיך ללוות אותי כל החיים"

ברגע אחד, תמר (שם בדוי) הפכה להיות חלק מסטטיסטיקה. האירוע שעברה הכניס אותה לקטגוריה של אחת מתוך שלוש נשים שעוברות תקיפה מינית במהלך חייהן. כבר בתחילת החקירות במשטרה התוקף הודה במעשה, זו לא הייתה הפעם הראשונה שפגע במישהי. התוקף עלה על דוכן הנאשמים, הורשע, ונכנס לכלא לארבע שנים וחצי.

הסיפור של תמר (27) היה אמור להיות כבר מאחוריה, אבל גם היום, שנתיים אחרי, מדובר בהתמודדות יום-יומית עבורה. "לא ישנתי בלילות, חייתי בפחד", היא משתפת. "לא יצאתי מהבית במשך תקופה מאוד ארוכה. החברות שלי הבינו שקרה לי משהו, אבל בהתחלה לא הייתי מוכנה לספר, ניסיתי שלא יראו את זה עליי. אחרי שבוע של חקירות במשטרה ניסיתי להתאושש, לחזור לשגרה, לבסיס, להמשיך הלאה. ניסיתי להיות חזקה, אבל אחרי זמן קצר הבנתי שאני צריכה עזרה".

המקרה של תמר אירע בזמן שירות הקבע שלה. היא ואחותה בת ה-16 ירדו לזרוק את הזבל בפחים שמתחת לבניין בו הן גרות. ליד הפחים הגיח לעברן אדם זר שתקף את שתיהן, והן נאבקו בו בניסיון להשתחרר מידיו החזקות. תמר הצליחה לחלץ את אחותה הקטנה מאחיזתו, ובעוד אחותה בורחת אל ביתן, הוא הצליח לאחוז בתמר בחוזקה ולתקוף אותה מינית. לאחר מאבק ממושך תמר הצליחה להיחלץ ולברוח. "ברגע שהגעתי הביתה, הזמנו משטרה. השוטרים תפסו אותו מחוץ לבית שלי. מאותו רגע הבנתי שאני חלק מהסטטיסטיקות, שאני בקטגוריה של מישהי שעברה אירוע תקיפה או הטרדה מינית", מספרת תמר.

"הייתי בחקירות במשטרה, נתתי עדות, עשיתי שחזורים. באו חוקרים והיינו צריכים לשחזר את הכול עם מצלמה לצורך דיונים בבית המשפט כדי שהתוקף יורשע וייכנס לכלא". כמה שעות לאחר האירוע תמר התקשרה לממונת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם) ביחידתה. "הרגשתי שאני צריכה לעדכן אותה במה שקרה", היא מספרת. "אני זוכרת שהיא שאלה אם אני רוצה להעביר את זה הלאה ולפנות למרכז ההתמודדות והתמיכה (מהו"ת).

 הייתי די מבולבלת, אמרתי לה שאני לא רוצה לעשות כלום, שאני אסיים עם החקירות ואחזור לשגרה. רציתי שזה יהיה מאחוריי, אבל לא הבנתי כמה קשה להשאיר את זה בעבר". היא מספרת שבאותה תקופה בילתה את רוב שעותיה בבכי. "בקושי תקשרתי. לא הכרתי את עצמי, לא הייתי אני, אפילו עם אמא שלי לא הצלחתי לדבר", היא נזכרת. "לא נרדמתי בלילות מרוב פחד, כל רגע הייתי קמה מהמיטה כדי לבדוק שהדלת נעולה. מסתבר שאלו דברים שקורים למי שעוברת תקיפה מינית. אחרי שבוע אמרתי לממונת יוהל"ם שאני רוצה להגיע לפגישה במהו"ת וכבר באותו יום התחלתי את הטיפול במרכז".

מרכז מהו"ת נותן מענה לחיילים וחיילות שעברו פגיעה על רקע מיני, אירועי אלימות במשפחה ובין בני זוג, חיילות שנכנסו להיריון בלתי מתוכנן וכן חיילים וחיילות שנמצאים במעגל הזנות. הפונים למרכז, בין אם מדובר בנסיבות צבאיות, אזרחיות או מקרי עבר, מקבלים טיפול רגשי ונפשי המשלב סיוע וליווי משפטי. הפנייה למהו"ת אינה מותנית בהגשה תלונה ולא נדרשת הפניה מרופא או מפקד, זאת על מנת לאפשר לנפגעים סעד נפשי ללא תלות בהגשת תלונה.

המרכז נותן מענה 24 שעות ביממה ומבטיח דיסקרטיות וסיוע מקצועי המיועד לנשים ולגברים. "החשיבות של מרכז מהו"ת היא קודם כול להיות כתובת זמינה לחיילים. במצב בו חיילת עוברת אונס ביחידה לדוגמה, עולמה חרב עליה והאמון שלה באנשים מתערער. אנחנו רוצים לתת לה סיוע ולעזור לה להתמודד עם האסון שעברה", אומרת קצינה בכירה במרכז מהו"ת. "המטרה שלנו היא לתת לה את המידע בנוגע לאפשרויות העומדות בפניה כדי שתמשיך לתפקד, כאדם וכחיילת".

על מנת לשמור על דיסקרטיות מלאה, מנפיקים במהו"ת הפניות בגין בעיות רפואיות כדי לשחרר את החיילים המתלוננים מהשגרה הצבאית לצורך קבלת הטיפול הנפשי הנדרש. "מקרי אלימות או הטרדה הם פעמים רבות אירועים טראומתיים מאוד המשפיעים על הנפגע או הנפגעת לאורך זמן רב", מספרת סגן עדי לוי, קצינת ליווי וסיוע במהו"ת. "המרכז שלנו מאמין בהתמודדות, בלהחזיר את השליטה לידיים של הנפגעות - בין אם זה בטיפול רגשי ובין אם זה לתת להן כלים לחזור ליחידה למרות האירועים שעברו. אנחנו נמצאים כאן על מנת לסייע להתמודד ולעזור לאותן נשים ואותם גברים למצוא את השקט הנפשי שלהם".

נאבקת כל יום מחדש

תמר הגיעה לראשונה למרכז מהו"ת כשבוע לאחר התקיפה. אז, היא עדיין לא מצליחה לשתף אף אחד במה שקרה לה והתקשתה לחזור לשגרה. "היה לי מאוד קשה לדבר על מה שקרה. אפילו עם החוקרת של המשטרה בקושי הצלחתי לשתף פעולה", היא מתארת. "כשהגעתי לטל, המטפלת שלי במרכז מהו"ת, הרגשתי שאני יכולה לשתף ולספר. ישבתי מול מישהי שהרגשתי שהיא באמת מבינה אותי ויודעת מה אני עוברת, והיא כאן כדי להקשיב ולעזור". לדבריה, אם לא הייתה משתפת את המטפלת שלה היא לא הייתה יכולה להבין מה קורה לה ולהצליח להתגבר על הטראומה שעברה. "הבנתי שאני לא צריכה לעבור את זה לבד ושהם כאן בשבילי תמיד. במקביל לטיפולים עם טל נפגשתי עם הפסיכיאטר במהו"ת, שנתן לי טיפול תרופתי כדי שאוכל להירדם בלילה".

אחרי האירוע היא חוותה קשיים בשמירה על אורח חייה התקין, ונאבקה כל יום מחדש – בשביל לקום בבוקר ולהגיע לבסיס. "אני לא יודעת איפה הייתי היום בלי מרכז מהו"ת, כנראה שלא הייתי ממשיכה את השירות שלי בצבא. קיבלתי במהו"ת את היכולת לסמוך על אנשים זרים מחדש, יכולת שאיבדתי ביום בו הותקפתי. בעיניי, זה לא טריוויאלי שבתוך הצבא יהיה מקום שדואג לאנשים ועוזר להם לחזור לשגרה. בלי הטיפול של מהו"ת כנראה הייתי ממשיכה להעמיד פנים שאני גיבורה, שהכול בסדר ושמה שקרה מאחוריי. היום אני יותר חזקה, אני מסוגלת לדבר על זה ולהתמודד למרות שזה אירוע שימשיך ללוות אותי כל החיים".

בשנת 2016 נרשמה עלייה של 20 אחוז במספר הדיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל. מרכז מהו"ת מציע ליווי משפטי למתלוננים ולמתלוננות הפונים אליו, על מנת שיכירו את זכויותיהם. "אחת הסיבות שגילינו שבגללן מתלוננות לא מגישות תלונה היא החשש מהתהליך - הן לא יודעות איך הוא מתבצע ומה הזכויות שלהן, ולכן אנחנו מציעים ליווי משפטי דרך מרכז מהו"ת", מסבירה סגנית יוהל"ם, סא"ל אשרת בכר. בנוסף לליווי המשפטי, הניתן על ידי משפטנים במילואים, במהו"ת ישנן קצינות האמונות על הליווי בתהליכים הביורוקרטיים שעוברות נפגעות פגיעה מינית – החל מליווי בחדר 4 (חדרים במיון בהם מטפלים בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית), בחדרי המיון ועד חקירות במצ"ח ובמשטרת ישראל. "הרבה חיילים וחיילות לא משתפים את המשפחה או החברים במה שעברו, והאחריות שלנו היא שאותו חייל או חיילת לא ירגישו שהם מתמודדים עם זה לבד", מסבירה סגן לוי. "כך אנחנו יכולים לחזק את האמון שלהם במערכת, לגרום להם להישאר בשורות הצבא ולהמשיך את חייהם למרות האירוע".

זה אירוע שממשיך ללוות אותך, אבל אני לא נותנת לזה לעצור אותי

למרות הקושי לחזור לשגרה, תמר הצליחה לשקם את עצמה באמצעות התמיכה ממשפחתה וחברותיה ובעזרת הטיפול שעברה במהו"ת. תמר חזרה לתפקידה בצבא ואף קיבלה אות הצטיינות על עבודתה. "אני גאה בעצמי שהצלחתי לעבור את זה ושעזרתי לעצמי להמשיך הלאה. זה לא פשוט להתעורר יום אחרי האירוע ולהמשיך הכול", היא מודה. "נשים שעוברות אירוע כזה יכולות לאבד את עצמן. זה מה שהתחיל לקרות לי לפני שהגעתי למהו"ת. שם גיליתי שאי-אפשר להחלים בלי לשתף ושכל אנשי הצוות רוצים בטובתך, מה שעומד לנגד עיניהם הוא השיקום שלך".

המטפלות במרכז מהו"ת הן פסיכולוגיות או עובדות סוציאליות במקצוען. הנפגעות המגיעות אליהן, בין אם הותקפו במועד סמוך לתחילת לטיפול ובין אם ניגשו לקבל עזרה שנים לאחר המקרה, מקבלות ליווי צמוד בכל עת, 24 שעות ביממה. "כשאני פוגשת בהן לראשונה הן מאוד מבולבלות, עצובות, חרדתיות ואני שם בשבילן. אני הכול עבורן באותם רגעים", מסבירה סגן לוי. "זה מה שמחזיק אותי בתפקיד ובמרכז מהו"ת, כי אני מקבלת את הדיווחים, פוגשת את הנפגעות ועוברת איתן תהליך עד שאני רואה אותן חוזרות לחיות שוב, חוזרות לעצמן והופכות להיות חזקות יותר".

לפני שתמר הגיעה למהו"ת היא לא הבינה לגמרי את משמעות המקום. "פעם בחצי שנה מתקיים כנס יוהל"ם בבסיס בו, מסבירים על היחידה ועל פעילותה. אחרי האירוע, כשהייתי בכנסים האלה והיו רק מזכירים את המילה מהו"ת או מדברים על תקיפה מינית, הייתי מיד בוכה. עכשיו אני יושבת בכנסים ואני חזקה, אני כבר לא בוכה", מספרת תמר. "אני יודעת שעברתי אירוע טראומתי וזה לא שהוא מאחוריי כי הוא תמיד יהיה חלק ממני, אבל אני יודעת שהתגברתי עליו, שאני מסוגלת לחיות איתו היום. אמנם זו התמודדות יום-יומית, ויש רגעים שמעוררים זיכרונות מהטראומה שחוויתי, אבל אני מרגישה שהטיפול במהו"ת נתן לי כלים להצליח להמשיך הלאה".

העובדה שתמר, כמי שחוותה תקיפה מינית, מדברת על מה שעברה, אינה מובנת מאליה. "תהליך הדיווח על הטרדה מינית מעמיד את הפרט בחשיפה אישית מאוד", מסבירה הקצינה הבכירה במרכז מהו"ת. "לעמוד מול העולם ולהגיד 'כן, אותו אדם הטריד אותי ופגע בי' הוא צעד שכרוך בהתמודדות לא פשוטה". תמר מספרת כי לפני שהותקפה בעצמה, מרכז מהו"ת היה עבורה הסטיקרים והדפים התלויים בשירותים בבסיס. "גם כשפניתי למרכז לאחר האירוע לא ידעתי מה אני הולכת לעבור שם וכמה התמיכה של המטפלות הכרחית עבורי", היא משתפת. "הבנתי שמאחורי המילה מהו"ת יש מרכז שלם עם אנשים מדהימים שיעשו הכול ויהיו אוזן קשבת בכל שעות היום, כדי לעזור לך וכדי שתדעי שיש לך על מי לסמוך. טל, המטפלת שלי, הייתה עונה לי לטלפון בכל שעה, מדברת איתי ומרגיעה אותי. אם באמצע היום הייתי מתפרצת, היא תמיד הייתה שם בשבילי וניסתה לעזור".

כיום, תמר ממשיכה לשרת בקבע וסיימה את הטיפול שעברה במהו"ת. "המצב שלי השתפר, אבל לא החלמתי לחלוטין", היא אומרת. "אני לא יודעת אם יום אחד זה באמת יהיה מאחוריי. זה אירוע שממשיך ללוות אותך, אבל אני לא נותנת לזה לעצור אותי". אף על פי שתמר סיימה את מסעה עם מרכז מהו"ת, הכלים שהמרכז נתן לה ימשיכו איתה גם הלאה. "מעבר לטיפול הנפשי שמרכז מהו"ת מציע, חשוב לנו לתת כלים שיעזרו להתמודדות גם בהמשך החיים", מסבירה סא"ל בכר. "יחידת יוהל"ם ומרכז מהו"ת עובדים מסביב לשעון על מנת להעלות למודעות מקרים של תקיפה מינית והטרדה מינית. היום מפקדים הרבה יותר מודעים מבעבר. כשאני הייתי חיילת או קצינה צעירה המדיניות לא הייתה כל כך ברורה וחותכת", היא ממשיכה. "כדי למנוע מקרים כאלה בצבא, על המפקדים להציב קווים אדומים ולהיות עם אצבע על הדופק בנוגע למצב של יחידתם. התפקיד שלנו בתור מפקדים הוא לשמור על החיילים שלנו".