כך נראו ה"חיילים" היהודים, וזה מה שהם עשו כדי להציל חיים

אנה הייתה רופאה מסורה, רוז'ה עזרה להכין פצצות בחשאיות, וסמואל ניהל ברגישות בית ספר לחינוך מיוחד. חנה, אנצו, חביבה, רפאל, צבי, אבא ופרץ - היו בכלל צנחנים אמיצים ונועזים שהגיעו כל הדרך מישראל. הם אמנם לא היו חיילים בצה"ל, מכיוון שהתקופה היא שנות הארבעים המוקדמות, אבל הם היו לוחמים.

הם היו לוחמים ולוחמות שסיכנו את חייהם, שפעלו בחשאי או בגלוי בתקופה כל כך מסוכנת ובאיזורים רוויי שנאה וגילויי אנטישמיות. הם נלחמו בשביל עצמם ובשביל משפחתם, בשביל העם שלהם ובשביל הילדים או המטופלים שלהם, בשביל החברים שנכלאו בגטאות או במחנות העבודה וההשמדה, ובשביל שאנחנו נוכל להיות כאן היום.

 
תסריט, הפקה ועריכת תוכן: איה חיימוביץ' והילי אלג'ם. צילום: עמית דוידוב. עריכת וידיאו: נעה לביא. גרפיקה: נועה פרידמן.