שורדים, לוחמים. מפגש בין דורי בפרויקט מיוחד

הסב ישעיהו דויטש ונכדו דרור דותן

כששיו נולד בכפר קטן במזרח הונגריה, הוריו לא תיארו לעצמם שכשימלאו לפעוט 14 שנים - חייהם ישתנו מקצה לקצה. אבל כך קרה, ושנה לאחר בר המצווה שלו, בה קיבל את השעון היקר לו מכל, ישעיהו כבר נכלא על ידי הגרמנים והשעון נלקח ממנו בתמורה לשחרורו.

מאירוע לאירוע ישעיהו שרד בזכות התושיה העצומה שלו, קור הרוח שלו, וגם קצת מזל ועזרה מחברים. ממרד גטו וורשה הוא ניצל והגיע רק אחריו לנקות את ההריסות; באמצע צעדת מוות קפואה ונוראה הוא מצא מקור מים מפתיע ובלתי רגיל כשחפר באדמה; וכדי לעלות ארצה הוא זייף חולי ועבד על הרופא בקפריסין, ששלח את הנער הבריא לחלוטין להתאשפז בישראל.

גם לאחר המלחמה הקשה והסבל העצום שעבר עם משפחתו, הוא לא איבד את הרוח הציונית שלו, וכשהגיע ארצה הקים את המושב ניר גלים, יחד עם שורדי שואה נוספים. הוא שירת במילואים במשך שנים, והקים משפחה גדולה ושמחה. היום, סא"ל (במיל') דרור דותן שמשרת כמג"ד אלו"ג 210, שומע את סיפורו.

 
הפקה: איה חיימוביץ' וליה קנטרוביץ'. תסריט ועריכת תוכן: הילי אלג'ם ואיה חיימוביץ'. סטופ-מושן ואפטר: אלמוג גרף גרסל וג'ונתן ברומברג. גרפיקה ואיורים: אנסטסיה שימנובסקי. עריכת וידיאו: צוף רוטבליט, נעה לביא ואריאל גולובנר. צילום ותאורה: ליה פלג, יובל פרפרי, דניאל ספילקין ואופק שביט. תאורה וסאונד: נירי-לי אשכנזי ותמיר בלוגורודסקי.

הסב יעקב, ונכדיו ישי, אורי ואמיתי שוורץ

הילדות של יעקב הייתה מאושרת - משפחה מאוחדת ושמחה, בית גדול בהונגריה וילדים מתרוצצים ומשחקים מפינה לפינה. אבל כשהנאצים עלו לשלטון, כל זכר קטן מאותם רגעים, נמחק. האבא נשלח למחנה העבודה, והשאר לגטו. בין הקור, הרעב והצפיפות - יעקב מעיד שפירורי העוגיות הישנות של אימו היו אחד הדברים שהחזיקו אותו.

בהמשך המשפחה התפצלה, ויעקב נשאר לבדו במחנה העבודה - שם יחד עם עוד ילדים בני גילו, הוא תיקן גגות רעפים שנשברו מהפצצות אמריקאיות. באחד הלילות, בעודו ישן לצד עשרות אנשים בצריף על מיטות קש, חיילי האס.אס הגיעו והרגו את כל מי שהיה - אך יעקב הסתתר וניצל.

המלחמה הייתה קרובה לסיום, ועל אף הקשיים והטלאות שעבר, הוא לא איבד תקווה והתחיל את מסעו בחזרה לבית בהונגריה, כשלא נשאר אף אחד מלבד אביו. בשנת 1950 יעקב עלה ארצה, פגש את אשתו לעתיד והקים את אותה משפחה שהייתה לו בילדות. היום, שלושה מנכדיו, סמ"ר ישי, סמ"ר אורי וסמל אמיתי, מראיינים אותו על אותה תקופה.

 
הפקה: איה חיימוביץ' וליה קנטרוביץ'. תסריט ועריכת תוכן: הילי אלג'ם ואיה חיימוביץ'. סטופ-מושן ואפטר: אלמוג גרף גרסל וג'ונתן ברומברג. גרפיקה ואיורים: אנסטסיה שימנובסקי. עריכת וידיאו: צוף רוטבליט, נעה לביא ואריאל גולובנר. צילום ותאורה: ליה פלג, יובל פרפרי ודניאל ספילקין. תאורה וסאונד: נירי-לי אשכנזי ותמיר בלוגורודסקי.