"מצדיע לכם, דור המלחמה. גאה על הזכות להוביל את צה"ל בשעה גורלית זו"

לוחמות ולוחמים, משרתי צה"ל ומפקדיו, בשירות קבע ובמילואים, בני ובנות דור הגבורה של מדינת ישראל, 

ביחד, חדורי גאווה ובתחושת שליחות לאומית, להשבת החטופים הביתה. 

אסון 7 באוקטובר גרם לפגיעה אנושה באמון שביסס צה"ל לאורך שנים מול אזרחי מדינת ישראל. מתוך השבר, קם דור לוחמים ולוחמות, שהפך את אותו יום אפל לנקודת מפנה. צה"ל יצא אל מלחמת קיום קשה, כואבת, מעצימה ומעצבת - וניצח! 

לחמנו במלחמה רב-זירתית, בעצימות ובמורכבות שלא ידעה המדינה מיום הקמתה. המערכה לא ניטשה רק בשדות הקרב; לחמנו בעורף, ביצרנו חוסן אזרחי חסר תקדים, כאבנו וקמנו שוב ושוב, ללא הרף, למען ביטחונה של מדינת ישראל - למען קיומה. 

עיצבנו מחדש את פני המזרח התיכון, את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ואת אסטרטגיית ההגנה וההרתעה שלנו לשנים הבאות. 

מן הרגע הראשון עמדו לנגד עינינו שתי מטרות מלחמה עיקריות: הציווי להשיב את הבנים והבנות הביתה והחובה להכריע את חמאס. משימת השבת החטופים צמחה מתוך ערכים ברורים של עם חופשי בארצו - החובה לבחור בחיים. הציווי להתיר אסורים הייתה לשיקול כבד-משקל בכל החלטה מבצעית ובכל פעולה שאליה יצאנו - מחובתנו של צבא ההגנה לישראל לחייליו ואזרחיו. 

בפעולה שיטתית ונחושה בעזה, יצרנו מציאות ביטחונית חדשה. צה"ל פועל בשליטה מבצעית מלאה לאורך כל הרצועה. הכרת האויב לא הייתה רק יעד צבאי, היא הייתה בעבורנו נתיב הכרחי לביצור ביטחון אזרחי ישראל ולמען תקומת העם והארץ. 

פגשתי בכם, חיילים ומפקדים, שוב ושוב בכל ימי הקרבות. ראיתי את הלהבה היוקדת מכם, את העיניים הבורקות מעבר למסך העייפות, את האמונה הבלתי פוסקת בצדקת הדרך, את הרצון העמוק להגן על הבית ולהשיב את החטופים לביתם. 

אתם, לוחמות ולוחמים, ביבשה, באוויר ובים, אתם הדר פניו של עם ישראל. אתם מבשרי הימים. פני תפארת הגבורה, פני האהבה העמוקה אל הארץ ואל אנשיה, הפנים צרובי העמל המפרך של שדה הקרב, פני האור של צדקת דרך, של גודל השעה, של הנחישות והגבורה, של הניצחון! 

היום, לקראת שובם של החטופים הביתה, אנחנו מרכינים את ראשנו בפני המחיר הבלתי נתפס ששילמנו. בפני הנופלים, בפניהם של פצועי הגוף והלב, בפני המשפחות השכולות, נשבעים להיות ראויים לאובדן המהדהד שילווה אותנו לעד.

נלך יחד עם המשפחות השכולות והם פצועינו בגוף ובנפש, את כל הדרך כולה - עד ההחלמה, בחיבוק אמיץ, ברעות לוחמים, ובהכרת תודה של חברה מתחדשת המוקירה את ההקרבה שהובילה לתקומתה. 

עם תום תקופת הלחימה הנוכחית נערך בקווי ההגנה מחדש, לאור לקחי תבונת הקרב, באחיזה מבצעית איתנה שלא תאפשר לאיומים מתחדשים לשוב לפתחנו. לא נסיט מבטנו מהלקחים הכואבים, העמוקים וההיסטוריים שעלינו להפיק מכישלון 7 באוקטובר, מהתהליכים שהובילו אליו ומהתובנות שעלינו להפיק מימי הלחימה הארוכים שפקדו אותנו מאז. 

"אל נסה את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמודים, חזקים ונוקשים", אמר הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג, רכז הביטחון של קיבוץ נחל עוז בשנת 1956. כאז, גם היום אנחנו נכונים לעמוד איתן מול משימות חיינו כשאנחנו חזקים, חמושים ונוקשים, אנו נשבעים שלא נסב את עינינו. 

אני מצדיע לכם, דור הלחימה. מצדיע לכל אחד ואחת מכם. אני גאה על הזכות להוביל את צה"ל בשעה גורלית זו. 
בהצדעתי מסורה לכם תודתו והערכתו של עם שלם, אתם הבטחת המחר.