"אני חוטף ריקושטים ופגיעות, אבל חייבים להשלים את המשימה"

בוקר יום שבת. סירנת הזנקה מפלחת את השקט וקוטעת את אווירת החג בבסיס תל נוף. אנשי צוות-האוויר של טייסת 118 ("דורסי הלילה") רצים אל המסוקים, ובתוך דקות אחדות רביעיית כלי-טיס עולה לאוויר. עם ההמראה מחליט אל"ם י', טייס המשנה במסוק, להתקשר למח"ט הצנחנים כדי להבין מה קורה בשטח: "אנחנו חברים קרובים שמכירים כבר 25 שנה. אני מרים אליו טלפון, אומר לו שיש לנו רביעיית מסוקים באוויר ושואל מה הוא צריך. אנחנו סוגרים מעגל עם האנשים שנמצאים בשטח וממריאים אליהם במהירות".

אט-אט מתבהרת התמונה כולה, מאות מחבלים חדרו לשטח ישראל ומתבצרים ביישובי העוטף, ובבסיסי צה"ל בדרום. "הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שליישובים נכנסו אנשים רבים מרצועת עזה, ושאנחנו חייבים להביא לשם כוחות תגבור כדי שיצליחו להשתלט על האירוע", מסביר אל"ם י'.

צילום: עמית אגרונוב

אלא שגם לאחר הנחיתה לא הכל התקדם כמתוכנן. "אנחנו נוחתים, ואני לא מצליח לפתוח את הרמפה - החלק האחורי במסוק ממנו יוצאים כל הלוחמים למשימה", משחזר רס"ב (במיל') ד', מכונאי מוטס בטייסת 118, "אני חוטף ריקושטים לפנים, כנראה מפגיעות של קליעים במסוק, אחד מהם פוגע לי ליד העין אבל אני מבין שאנחנו חייבים להשלים את המשימה. פתחתי את הדלת האחורית באופן ידני, וצעקתי ללוחמים לצאת החוצה במהירות ולשכב בשטח. מיד אחרי זה הטייסים ביצעו כיבוי מהיר של המסוק. הבנו שאנחנו צריכים לנטוש למסוק אחר שיחלץ אותנו בחזרה לבסיס כי המסוק שלנו הולך להישרף. לנטוש מסוק זו תחושה קשה", הוא משתף.

חילוץ תחת אש
אנשי צוות-האוויר נמצאים עכשיו באזור הקרבות ומחכים לחילוץ. "המסוק שטס לידנו במבנה הוריד גם הוא חמישים לוחמים והגיע לחלץ אותנו. התחלנו לרוץ לכיוונו, תוך כדי הריצה שמעתי שריקות כל-כך חזקות של כדורים ליד הראש, פצמ"רים נפלו סביבנו", מספר רס"ב (במיל') ד', "נפלתי על הקרקע תוך כדי הריצה, לא ידעתי אם להמשיך לרוץ או לשכב. הבנתי מיד שעליי לקום ולהמשיך. בשלב מסוים הפסקתי לראות את מפקד הטייסת. רק לאחר מכן, ראיתי אותו יוצא מהמסוק שלנו ורץ לעברנו".

מבצע החילוץ מתרחש תחת ירי של פצמ"רים, קליעים ורעש רב. "כשהגענו למסוק הסתכלתי לראות שכולם בסדר. הסתכלתי על אל"ם י' שסימן לי על משהו על הרגל שלו. כשהוא הוריד את הסרבל ראיתי חור בירך, הוא נורה". עם עלייתם למסוק, פתח רס"ב (במיל') ד׳ ערכת עזרה ראשונה והחל לטפל בחברו: "ביקשתי מהטייס שיטוס לבית החולים. למרות הכאב העז, חברי שמר על חוש ההומור והאופטימיות".

"בדיוק כשבאנו להמריא חטפתי כדור ברגל. החברים שלי לקחו אותי על האלונקה לחדר מיון, ולאחר כמה שעות חזרתי להילחם בטייסת", משחזר באוזנינו אל"ם י' שנפצע מהירי, "אנחנו מתאמנים לסיטואציות האלה כבר שנים. יש הרבה מאוד אזרחים שצריכים אותנו ואנחנו עסוקים בהצלת חיים כל הזמן, בין אם זה בהטסת כוחות או בחילוץ פצועים".

מוכנים לכל משימה
מלבד האתגר המבצעי, רס"ב (במיל') ד' מספר גם על אתגר אישי - המחשבה על הבית, על הילדים. "הבן שלי משרת בצנחנים בגדוד אחר, אלו חברים שלו. עם הכאב הענק שבדבר, אני מבין שהם הצילו הרבה מאוד אנשים. הם צוות של אריות. גם הם וגם צוות המסוק בעיני גיבורים שנלחמו תחת אש - עשינו בדיוק את מה שנדרש מאיתנו לעשות", הוא משתף.

"כולם כאן מחכים למשימות ורוצים לתת יד ולעזור", מחזק אל"ם י', "חזרתי לטוס שעות בודדות לאחר הפציעה, ואין לי ספק שכל אחד אחר היה פועל כמוני, גם הטייסים וגם כוחות הקרקע. על אף המראות הקשים, כולם דואגים לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. אני בטוח שנוכיח לכל אויבנו כי אנחנו מוכנים לכל תרחיש".