הצצה למסלולים בבה"ד 15 - ששינו את פניהם מתחילת המלחמה

הקורס מכשיר לתפקיד חוקר מודיעין, ומחולק לשלוש מגמות: 

מגמת תמ"א - החוקר ה'קלאסי' שבאחריותו לתת תמונת מצב כוללת בזירת המחקר הרלוונטית אליו, ובכך לתמוך בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני ובדרג המטכ"ל.

מגמת יעדים - חוקרי המטרות שאחריותם להפליל מטרות תקיפה בזמן חירום ובשגרה. הם משתמשים במערכות מודיעין מתקדמות ובכך תומכים ברוב התהליכים המבצעיים בצה"ל.

מגמת דאטה - תפקידו של חוקר הדאטה הוא לענות על שאלות מודיעיניות באמצעות כלים טכנולוגיים ומערכות מודיעין מתקדמות.

במהלך הקורס העברנו את החניכים תרגיל גדול שנמשך יומיים ודימה מכלול התרעה מבצעי. החניכים הביעו בו הלכה למעשה את כל מה שלמדו במהלך הקורס. התרגיל היה משמעותי, ובחניכים הבינו את האחריות הגדולה שיש להם על הכתפיים.

לי, כראש מגמה בקורס, התרגיל נתן סיפוק גדול - הידיעה שבזכותי ובזכות סגל המפקדים, דור החוקרים החדש של אמ"ן יהיה איכותי במיוחד.

ביצענו התאמות ושינויים מקצועיים שעלו מצרכי השטח, והחל מתחילת המלחמה, הסגל והחניכים כאחד לוקחים חלק במאמץ המלחמתי ומשובצים בהצבות חירום בחטיבות ובאוגדות מתמרנות. שם, הם תורמים מהידע המודיעני שלהם כדי לתמוך בתמרון בעזה ולשמור על חיי הלוחמים.

הקורס קוצר ומוגדר כעת כהכשרת חירום, בשביל שבסופו החניכים יוכלו ללכת לאותן הצבות קריטיות.

בקורס מלמדים מחקר מודיעין, כלומר, לקבל אינדיקציות מודיעיניות ולגבש הבנה של המציאות מתוכן: מה האיום שעומד בפנינו, מתי הוא הולך להתממש ובאילו נסיבות ומה ההמלצות שלנו להתמודדות.

חוויות הלימוד שזכורות לי במיוחד היו קשורות בשיעורים בהם לימדנו את החניכים לערער על הערכות המחקר של עצמם.

לימדנו אותם שיעורים מהבסיס המחקרי להטיות קוגנטיביות, ניהלנו שיח על מדוע הטיות אלו עשויות להיות הרסניות וקישרנו ביניהם לבין שגיאות אפשריות במחקר המודיעיני.

הרגשנו שעיסוק בערכי המקצוע המודיעיני (במקרה הזה צניעות וענווה) חשובים לא פחות מלימוד המקצוע. זה התחום שהכי אהבתי לעסוק בו, והרגשתי שהוא הכי נגע בחניכים שלי. 

הקורס השתנה לגמרי במלחמה. התמודדנו לראשונה עם ניהול אנשינו תחת משבר אישי ולאומי עמוק. התמודדנו עם סיוע לחניך שאיבד חבר קרוב, לחניכה שאחיה נלחם בחזית הקרב, לאנשי סגל שנמצאים בחוסר ודאות והבנו איך פותרים פערים מול היחידה.

כאשר השגרה מתהפכת לחלוטין, הוצבה בפנינו שאלות כגון: איך ממשיכים לנהל שגרת קורס? מה השינויים שנצטרך להכניס להכשרה? האם התפקיד שאנחנו מכשירים ומכירים מתקופת השגרה מספיק רלוונטי גם לחירום?

את כל ההתאמות וההכנות הנחוצות נאלצנו לבצע בזמן אמת, תוך קורס רץ ושגרת לימודים בת 14 שעות ביום. אין ספק שזה היה אתגר גדול, והחניכים נאלצו להפגין הרבה בגרות ולסמוך עלינו שגם תוך כדי תנועה - אנחנו יודעים לתת להם את התנאים האידיאלים להמשיך את ההכשרה.

קורס חוויתי בן 17 שבועות, ובו לומדים את מקצוע השפה הערבית.

החוויה שהכי זכורה לי היא השבת הראשונה שסגרנו ביחד ואכלנו ארוחת שישי. עשינו "אוסים" על שאר הקורסים וזה היה הרים את האווירה לכולם.

בהכנות לקורס, כל החומר שהשתמשנו בו היה חדש לגמרי, כלומר מהמלחמה. המכלולים היו צריכים את עזרתנו, ואני אישית תגברתי כמה פעמים במכלול במהלך הקורס.

בקורס אנחנו מכשירים את קציני המודיעין הקרביים של צה"ל ללחימה.

⁠סגל הקורס וצועריו לוקחים חלק פעיל בלחימה מ-7 באוקטובר ועד היום בעצימות משתנה. בקורס עשינו המון התאמות לאור המציאות בשדה הקרב, החל מהדרך שבה מלמדים על הזירות השונות, האמל"ח המצוי בשדה הקרב, הצרכים המודיעיניים והמבצעיים, ועד להתאמות גם בעולמות החוסן והכשירות הקרבית.

בקורס אנחנו אמונים על הכשרת דור הקצינים הבא של אוכלוסיות הסייבר באמ"ן ובאגף התקשוב.

החוויה שהכי זכורה לי בהכשרה היתה בטקס סיום של קורס קציני סייבר מחזור י', כשהסתובבתי וראיתי מאחורי את הצוערים שקיבלו את סיכת המ"מ. 

חוויה נוספת שזכורה לי במהלך ההכשרה היא הסיור שלנו עם הצוערים לעוטף עזה. ביום שאחרי, לקחנו חלק ב"רצים לזכרם", ואת הריצה סיימנו בגן הבנים - גן הנצחה של תל אביב-יפו.

כל משתתף רשם שם של נופל או נופלת על החולצה, ובסיום הריצה העביר את הסיפור ליד התמונה שנתלתה מראש, כדי לתת לכל שם פנים, ולכל פנים סיפור.

בתקופת המלחמה צוות ההכשרה שינה את התפיסה המנטלית מתוך הבנה שאנחנו מכשירים צוערים בתקופת מלחמה אשר הולכים להיכנס לתפקיד פיקודי.

שמנו דגש על החוסן תוך הגברת הביטחון בנשק, מסעות, לילות לבנים והכנסת אתגרים שונים שיסייעו לצוער לקבל החלטות נכונות בזמן אמת.

בנוסף, שמנו דגש על חיבור לצה"ל ה'גדול', תוך התאמת התרגילים לתרחישי המלחמה, ביקורים בבסיסים ושיחות עם מפקדים לוחמים. לסיום, כמובן שגם הבאו סגל מפק"צים איכותי שמבין את האחריות שעל כתפיו ועושה זאת בסטנדרט גבוה.