המד"ס יותר קשה לאחרונה? זו הסיבה

כשאתם נוטפים זיעה בזמן ריצה או אימון קשוח, קשה להתנחם ביתרון שיהיה לכך בשדה הקרב. אך לאחר שיחה אחת עם מפקד בה"ד 8, סא"ל ברוך רם, מבינים שכל שכיבת סמיכה, פלאנק או לאנג' יכולים להיות מה שיעזור למנוע פציעות, להחזיר חיילים פצועי נפש לשירות ולשפר ירי מדויק.

לפני כ-3 שנים החל מהפך בתחום הכושר בצבא. אימונים שרירותיים שבנו מפקדים, הוחלפו במערכים מסודרים ומותאמים לאותה יחידה. בתחום הריצות נבנה בוחן הכשר"ג, שמעיד באופן מדויק על הזמנים בהם כל חייל צריך לעמוד וכיצד עליו להשתפר. לצד זאת, הרחיבו את שדרוג התשתיות, באמצעות הקמת חדרי כושר בבסיסי ההכשרות.

"תוכנית האימונים שלוחם בהכשרה עובר כיום היא שונה בתכלית ממה שהיה פעם", מצהיר מפקד בה"ד 8, "ייצרנו חיילים הרבה יותר ורסטילים וחזקים, שלא רק רצים מהר אלא גם חזקים, זריזים וגמישים לעמוד בכל משימה".

הקבלה הכי משמעותית לכך, היא הורדת מספר הפצועים בזמן לחימה. בסקר עדכני שנשלח לכ-1,000 לוחמים, נמצא כי שברי המאמץ, כאבי גב וחוליות צוואריות פחתו משמעותית. נוסף על כך, ציינו הלוחמים כי אימוני הכוח תרמו לפעילותם ברצועה. אלה באו לידי ביטוי בשטח החולי על הגבעות בעזה, בסחיבת מטענים ופגזים, וכמובן - לבישת וסט לזמן ממושך, המוסיף קילוגרמים רבים לכל לוחם.

למרות התהליכים הרבים שנרשמו בשנים האחרונות, המציאות השתנתה לפני כשמונה חודשים, והכושר בצבא כמובן לא יכל להישאר כפי שהיה. "היה צורך לעשות אדפטציה", מסביר סא"ל ברוך, "כיאה ליום-יום בשטח, האימונים נעשו לא נוחים וסדורים על מנת להרגיל את הלוחמים לעולם החוסר וודאות ואי נעימות הצפוי להם".

הצורך להתאמן בתוך הרצועה נולד בעקבות התמרון, ולבעיות שצצו - המערך הציע פתרונות רבים. תחילה, בנו אימונים שניתן לעשות ללא ציוד מיוחד במגננים: אימון הרמת משקלים עם הציוד לחימה לטובת אימוני כח, עליה במדרגות בבניינים כאימוני אירובי, אימונים מגוונים בהתרעננות של לוחמים מחוץ לרצועה ואף הכשרת לוחמים בקורסים מקוצרים שישמשו כמדריכי אימון גופני בצוות.

אפילו קציני אימון גופני רבים נכנסו פעמים רבות על מנת לאמן וללמוד מה ניתן לשפר וללמד בעצמם בשטח.הרמת משקלים עם בקבוקי מים, והכשרת לוחמים בהתרעננות כמדריכי אימונים בצוות. אפילו סגל הבה"ד נכנס מספר פעמים כדי ללמוד מה ניתן לשפר וללמד בעצמם בתוך עזה.

כיום, התוצאות נראות כבר על פני השטח. לדוגמה, מספר השריונרים שדיווחו על בצקות, בשל שהייה ממושכת חסרת תנועה בטנקים, הייתה נמוכה בהרבה מהצפי, לעומת הסטטיסטיקה שעלתה ממבצעי עבר.

והיעילות של עבדותם כבר נראית על פני השטח בלחימה הכוחות בצורה אפקטיבית לאורך זמן רב ולחימה רוחבית איזה אימונים אפשר לעשות, איך ומתי בכל שלבי הלחימה ובכל מרחב שנמצאים.

מעבר לפעילות המערך בדרום, גם על המרכז והצפון הוא לא פוסח. באיו"ש, תחום הקרב מגע בא לידי ביטוי לא מעט בהתמודדות מול ניסיונות פיגוע ולחימת פנים אל פנים: "באירועים האחרונים ראינו לוחמים ולוחמות שתפעלו סיטואציות מבצעיות מול מחבלים בצורה מדהימה. ואחריהם תיחקרנו אותם וראינו כיצד האימונים מכינים אותם למצבי קיצון בהם אתה יוצא מאיזון וצריך מקצועיות וחוזקה מנטלית לא פחות מפיזית". 

לצפון, כך מציין סא"ל רם, ישנו מערך כושר ייעודי, בעקבות תנאי השטח השונים מהדרום: "בלבנון יש טרסות רבות, מה שאומר שהלוחמים יידרשו לסחוב משקלים גדולים במתווה של טיפוס, ולכן אנחנו מדגישים את העבודה על חיזוק שרירי הליבה ופלג גוף תחתון כמרכיב חשוב".

מערך הכושר הקרבי תורם את חלקו גם למרכז לשיקום עורפי לתמיכה בפצועי הנפש, שנפתח במהלך המלחמה - בעזרת קציני קרב מגע ואימון גופני, שפועלים כדי להחזיר להם את הביטחון בגוף וביכולת התגובה. בזכות הטיפולים במרכז, כבר מאות חיילים חזרו ללחימה או לשירות משמעותי.

מאז תחילת הקרבות, הצטרפו אלפי מילואימניקים לאלפי הסדירים כדי להעלות בצה"ל כולו את הכשירות ולשפר אותה באופן בלתי פוסק. כעת, הפנים של המערך לעתיד. "בזכות המדא"גיות וקציני האימון הגופני של המערך ושל הבה"ד בהכשרות ובאימונים - המערך הוכיח פעמים רבות כיצד הכושר הקרבי הוא חלק חשוב כבסיס לכל לוחם וממה שהופך כל חייל ללוחם טוב וקטלני יותר", מתגאה סא"ל ברוך, "ולכן לא נפסיק ללמוד ולהשתפר, לאמן ולהכין את כוחות צה"ל לכל משימה שנדרש לבצע וכדי להיות ראויים לאחריות שיש לנו בידיים".