"כשמרגישים את האדמה רועדת ושומעים את הפגז שורק - הספקות נעלמים"

את נאום הפרידה שהכין שבוע שעבר הסמג"ד למפקד הגדוד שעומד להתחלף, קוטעת אזעקת "צבע אדום". הם מקבלים דיווח על שני הרוגים כתוצאה מפגיעת רקטה ברכב, את הנ"צ למקור הירי ופקודת אש. זמן קצר לאחר מכן, הפגזים כבר באוויר - ועמדת השיגור של חיזבאללה מושמדת בתוך שניות בודדות. 

זה אירוע אחד מתוך רבים שנרשמו עד כה במהלך ארבעת חודשי הפעילות האחרונים של גדוד 405. אחרי 18,000 פגזים שבעזרתם סייעו התותחנים ברצועת עזה ובתפיסת קו באיו"ש, הגדוד עלה לצפון.

"לירות פגז זה מהיר בהרבה מלהרים מטוס או להעלות טנק לעמדה. אנחנו התגובה הראשונה לאירוע מתפרץ על הגבול פה", מסביר סמג"ד 405, רס"ן ליאור לויזון, "אנחנו נמצאים בעמדות אסטרטגיות, וטווח הירי שלנו רחוק - כך שמשך הזמן בין הרגע בו ניתנת הפקודה ועד לתגובת האש הוא עשרות שניות בלבד".

האיומים מולם התמודדו בדרום ובמרכז שונים מהותית מהאויב בגזרה הצפונית, ואיתו - גם האתגרים אחרים. כשהגיעו לגבול לבנון בתחילת מרץ, היה לרשותם שטח ריק לחלוטין, מלבד מגנני חול בודדים. תוך זמן קצר הם הפכו את החלקה למוצב של ממש, עם אמצעי מיגון ואסטרטגיות הגנה מיוחדות, מותאמות לסביבה הצפונית. עם ביטחון מקסימלי ללוחמים - הם נכנסו לקצב מבצעי אינטנסיבי.

"זאת גזרה שאין בה מנוחה", קובע הסמג”ד, "בחודשים האחרונים ירינו מאות פגזים וחיסלנו עשרות יעדי טרור". ובכל זאת, החיבור למשימה הוא אחד האתגרים הכי גדולים בתפקיד, לדבריו. "לא רואים בעיניים את החוליות שהאש מחסלת, ואיך האש לחילוץ מצילה חיי לוחמים בשטח. אך ברגע ששומעים את הרקטות שורקות מעליך ומרגישים את האדמה רועדת תחת הרגליים מהנפילה שלהן באזור, ואז את הפגז שורק - כל הספקות נעלמים. אנחנו מבינים למה אנחנו כאן. ככל שאתה מאמין יותר באיום - אתה לוחם יותר טוב".

"דווקא כשהכי קשה, כשהאש אינטנסיבית והמשימות לא מפסיקות לזרום - אנחנו מבינים שיש לנו את הזכות לפעול כדי לשפר את המצב", מחייך רס"ן לויזון, "זאת שליחות עצומה שנפלה בחלקנו ונעשה הכול כדי להגשים אותה".