קחו דקה עם הפרלמנט של 'כרמלי' - ותבינו מה זו אחווה בין גולנצ'יקים

תומר מעביר שיעור על ה'סטורי' ליקיר, שמצדו כבר זומם עליו כבייביסיטר, בזמן שנבו נותן עוד עצה טובה - בתמורה לעזרה בניקיון ה'תבור'. ישבנו לשיחה משעשעת עם הפרלמנט הצבעוני של חטיבת כרמלי, וראינו למה קשר כזה, שמגשר על כל הפערים - תמצאו רק במילואים

21.04.24
הילה גד, אביגיל ארליך ומיה יוסף, מערכת את"צ

אי אפשר לפספס את הבדלי הגיל בחבורה הזאת - לאחד בלורית מפוארת שלא תבייש אף חייל משוחרר, והאחר מספר לכולם על ילדיו הקטנים. חלקם השתחררו לפני שנים בודדות, ואילו האחרים כבר ותיקים בחטיבת המילואים של גולני - חטיבת כרמלי.

נאיף מכין קפה נהדר והוא המבוגר ביותר, שהתגייס ב-1997. אחריו מגיע נבו, שתמיד עוזר לכל אחד שזקוק לעצה, הוא התגייס ב-1999. יקיר, שהתגייס ב-2005, אוהב לדבר על זוג ה'תאומיקס' שיש לו בבית. תומר ושי, הצעירים בצוות, התגייסו ב-2015 ו-2017 בהתאמה, ומביאים רוח רעננה לחבורה שמשלימה את ה'פרלמנט'.

נבו כהן בשירותו הסדיר

כבר יותר מחצי שנה שהם משרתים יחד במילואים, ולמרות שניתן לטעות ולחשוב שהשוני עלול ליצור פערים ביניהם - החבורה הצבעונית מגובשת במיוחד. "אנחנו מדברים על הכול", מבהיר שי. "יש פה אנשים שהם חצי מהגיל שלי, וכנראה שלא הייתי מתחבר איתם באזרחות", מספר נבו בחיוך, "אבל פה הקליפות יורדות הרבה יותר מהר, ומגיעים לליבה של כל אחד". 

יקיר ממהר להוסיף דוגמה משלו: "תומר יכול ללמד אותי על ה'סטורי' באינסטגרם, ואני אספר לו שהבת שלי קמה עם כאבים בבטן ובגלל זה לא ישנתי בלילה". 

יקיר בשירות המילואים שלו

תומר מצדו מספר שהמלחמה תפסה אותו בתקופה של הרבה לבטים פנימיים. "אני יושב הרבה פעמים ומתייעץ עם נבו", הוא משתף, "בסוף הוא בן אדם עם ילדים, משפחה, בית ואישה, אז ברור שאלמד ממנו".

ולפעמים, ההפך הוא הנכון. "אני מוצא את עצמי עם התבור, שקיבלנו לפני כמה שנים ולא היינו איתו בסדיר", מציין נבו, והחיילים מיד צוחקים, כאילו הם יודעים את המשך דבריו עוד לפני שהם יוצאים מפיו, "וכשאנחנו מנקים את הנשק, החבר'ה הצעירים עוזרים לנו לעשות את זה טוב יותר". 

אבל הקשר ביניהם עמוק יותר מחברות שטחית. בסופו של דבר, במקרה הצורך, הם ייכנסו יחד לשדה הקרב. "אני נלחמתי בלבנון השניה", מרחיב יקיר, "ואני יכול להגיד שאני סומך על החבר'ה הצעירים בדיוק כמו שאני סומך על נאיף ונבו, שאיתי במילואים כבר המון שנים".

ויקיר לא מדקלם מילים ריקות. הוא סומך על חבריו לצוות כל-כך, שהיה מוכן להפקיד בידיהם את היקר לו מכול: "להגיד את האמת, אני חושב כבר לקחת את שי ותומר שיעשו בייביסיטר לילדים שלי". למרות שכולם מסביב צוחקים, המילואימניקים הצעירים לוקחים את הדברים ללב: "זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי ממנו עד עכשיו".