הצנחנים של 7155 מסכמים את הקו הכי צפוני

אחרי הקרבות שניהלו בכפר עזה ב-7 באוקטובר ו-150 ימי התמרון ברצועה - המילואימניקים של 7155 עלו צפונה. כעת, לאחר שהעבירו את המושכות, הם מספרים לנו איך נכנסים לאחת הגזרות המתוחות - יומיים בלבד אחרי חיסולו של בכיר חיזבאללה

15.09.24
גל מי טל, מערכת את"צ

השיחה שלי עם מפקד המכלול של גדוד 7155, רס"ן (במיל') דוידי, שתופס קו במטולה, נפרסת לאורך שלושה ימים. בכל פעם שהוא עונה לטלפון, הוא מתנצל ומסביר: "נכנסנו לכוננות", "עבר עלינו לילה אינטנסיבי" או "בדיוק תקפנו". ואולי די בכך כדי להבין את העצימות בגזרה. 

"במסגרת תפקידי", הוא מבהיר, "אני אחראי על הבקרה, הפיקוד והשליטה בכוחות, וכמובן על הפעלת האש והחיבור לתמונה האג"מית". ובפשטות - אין תקיפה שמתבצעת או אירוע מתפרץ שמתנהל בלי לעבור קודם תחתיו. 

כבר חודש וחצי שגדוד הצנחנים במילואים כאן, אחרי תקופה ממושכת בתוך הרצועה - פועל ללא הפסקה, לטובת 3 משימות עיקריות: הגנה על הגזרה מפני חדירת מחבלים, מתן התראות והנחיות התגוננות לתושבים ולכוחות באזור, ובראש ובראשונה - פגיעה באויב ובתשתיות טרור. 

הם על הרגליים 24 שעות ביממה, בין אם במפקדה או בפעולות יזומות ברחבי הגזרה. "כל לילה מאז שאנחנו כאן, עשרות לוחמים נשלחו למארבים בשטח", מעיד רס"ן (במיל') דוידי, "כל התרעה שקיבלנו ממערכות הגילוי על ירי לעבר המושבה הקפיצה את כולם לכוננויות ולמרחבים המוגנים, והכי חשוב - כל ירי כזה נענה בתקיפה מצידנו".

אל מטולה הגיעו בתקופה מתוחה, 48 שעות אחרי חיסולו הממוקד של פואד שוכר, בסוף יולי. "כל הגזרה הייתה בהיערכות שיא לתגובה", הוא נזכר, "לא היה לנו זמן להתמהמה, נכנסנו לתפקידים שלנו בכל הכוח, ולא הורדנו את הרגל מהדוושה מאז".


מפקד המכלול של גדוד 7155, רס"ן (במיל') דוידי

אירוע נוסף שזכור לו במיוחד, הוא סיכול חוליית מחבלים שירתה לעבר מושב בית הלל: "צריך להבין שהאירוע שונה לגמרי מהלחימה בעזה. בתור מי שקפצו עוד בבוקר 7 באוקטובר לכפר עזה, תמרנו במשך 150 יום ברצועה ורק אז הגיעו לכאן - נדרשנו לעשות שינוי מחשבתי. מקרבות פנים אל פנים ברצועה, לגזרה שבה כמעט ולא רואים את המחבלים בעיניים. לכן, כל חיסול כזה מרגיש משמעותי פי כמה וכמה".

את הקו הם סיימו בשבוע שעבר, לאחר שהשלימו יותר מ-300 תקיפות, ניהלו יותר אירועים מתפרצים משאפשר לזכור, והעבירו חפיפה מקיפה לכוחות שימשיכו מעכשיו את ההגנה על הגזרה. "מה שאיפשר לנו לעמוד במשימה הוא הקשר ההדוק עם כיתות הכוננות, עם קציני הביטחון וראשי הרשויות באזור", הוא מסכם, "אנחנו חוזרים עכשיו הביתה למשפחות, אבל יודעים שכאשר תגיע השעה וניקרא למשימה - נתייצב שוב, בכל הכוח".