לצוותים האלה יש פק"ל מיוחד - שישמור על בריאות הלוחמים ברצועה

בדומה לכלל הציבור, גם לצה"ל יש מעין 'משרד בריאות' משל עצמו, והוא אחראי על כל נושאי התברואה במסגרת הצבאית. עם תחילת התמרון, הפך תפקידם של צוותי בריאות הצבא לחשוב כפליים, כאשר החלו להיתקל באתגרים רפואיים בקרב הכוחות ברצועה.

"בשגרה, אנחנו מתעסקים בעיקר בבקרה על המזון, ובכל הנוגע למחלות מדבקות, כמו הקורונה למשל", מסבירה רס"ן ד"ר שירה, וטרינרית שחזרה לשירות כקצינת בריאות הצבא, "בחירום, התפקיד שלנו מתרחב - החל מהדברה בשטחי הכינוס, דרך בקרת המזון שמקבלים הלוחמים והלוחמות המתמרנים, ועד הכנסת ערכות היגיינה אישיות שמונעות תחלואה".

עם פרוץ המלחמה, הבינו צוותי ברה"ץ (בריאות הצבא) ששטחי הכינוס נמצאים באזורים שנגועים בזבוב החול, שאת העקיצה שלו אפשר לזהות רק לאחר כמה חודשים. הם החלו לפעול מיד: "גייסנו אנשי מילואים שעובדים כמדבירים באזרחות, ודאגנו לנקות את האזור. בנוסף, הדרכנו את הכוחות בנושא, כדי שידעו לשים לב לסימפטומים במקרה והם כבר נעקצו".

ועל מנת למנוע מקרי תחלואה בקרב הלוחמים, כל אחד מהם קיבל ערכת היגיינה אישית ובתוכה אלכוג'ל, סבון ידיים, מגבונים, ועוד שלל מוצרים לשמירה על סביבה נקייה ככל האפשר. "פתחנו מפעל אריזה קטן בשדה תימן, ויצרנו 'פק"ל אפס תחלואה'", מרחיבה הקצינה, "דאגנו גם להביא להם אסלות וכיורים ניידים, וכך לשפר את התנאים שלהם".

אתגר נוסף שנאלצו להתמודד איתו הוא חיות הבר המשוטטות ברצועה. "אומנם לא דווחו מקרי כלבת בעזה מאז 1948, אבל לא רצינו לקחת סיכונים", מבהירה רס"ן ד"ר שירה, "יחד עם רשות הטבע והגנים פיזרנו פתיונות לחיות, שבתוכם מוחבא חיסון לכלבת, וכך צמצמנו משמעותית את האיום".

ואז, עם הכניסה לשיפאא', נוסף לצוותי ברה"ץ תפקיד - להעניק טיפול מניעתי למחלות מזהמות שעלולים להיתקל בהן בתוך בית החולים, וזאת על ידי חיסון הכוחות. אבל העבודה הקשה שלהם לא נגמרת פה - הם העבירו גם הנחיות לשמירת המזון בטמפרטורה המתאימה כדי למנוע קלקול, וחילקו מסנני קרינה ללוחמים וללוחמות שבחזית. 

"אנחנו מקבלים הרבה סרטוני תודה מחיילים, ששמחים ששדרגנו להם את התשתיות, ואומרים שזה מקל עליהם בלחימה", אומרת בסיפוק רס"ן ד"ר שירה, "זה מחמם את הלב, וברגעים כאלה אני מבינה עד כמה מה שאנחנו עושים - באמת משפיע".