'אלכסנדרוני' כאן עוד מלפני קום המדינה - והם ממשיכים "קדימה בכל הכוח"

כבר 9 חודשים שכוחות 'אלכסנדרוני' נלחמים בגבולות הצפון ובעומק רצועת עזה - כשהשגרה בבית עברה ל'הולד'. בין איתור למשימה התקפית במסדרון נצרים ובמחנות המרכז, תפסנו את רס"ן (במיל') דניאל, מ"פ בחטיבה, לשיחה כנה על פיקוד בשעת מלחמה, התמודדות עם אובדן - ו"הרגעים הקטנים שלא שוכחים"

29.07.24
הילה גד, מערכת את"צ

העבר המפואר של חטיבת 'אלכסדרוני' מדבר בעד עצמה - היא הוקמה עוד לפני מלחמת העצמאות, נלחמה במהלכה והוקמה מחדש כחטיבת מילואים בשנות ה-50. מאז ועד היום לקחה 'אלכסדרוני' חלק בכל מערכות ישראל, כאשר בתשעת החודשים האחרונים היא פועלת בצפון ובעומק הרצועה - כמעט ללא הפסקה. 

"כבר בצהרי השבת השחורה קפצנו לגבול הצפון, והיינו בקו ההגנה לאורך חמישה חודשים רצופים", מספר רס"ן דניאל, מ"פ בגדוד 9203 שבחטיבה, "חזרנו הביתה לתקופה קצרה, ומתחילת יוני שבנו למילואים - הפעם ברצועת עזה".

"כל אחד מאיתנו עשה ויתורים בחיים שלו", הוא ממשיך, "אני איש משפחה, יש בינינו סטונדטים, אנשים שמתחילים לבנות את המסלול שלהם. אבל הבנו היטב את גודל השעה ואת האחריות שמוטלת עלינו".

מזה כחודשיים החטיבה נלחמת ברחבי רצועת עזה, כשעיקר העשייה שלה בשבועות האחרונים מתרכז באבטחת מסדרון נצרים, המחבר בין צפון הרצועה לדרומה, ומהווה מוקד שליטה אסטרטגי במרחב. "אנחנו גדוד התקפי, ולכן תפקידנו לסכל תשתיות אויב במסדרון", מפרט המ"פ, "עד עכשיו יש לנו לא מעט הישגים חשובים, בעיקר בפאתי מחנות המרכז, שם איתרנו והשמדנו הרבה אמל"ח ותת-קרקע".

לצד הפעילות במסדרון נצרים, כוחות 'אלכסנדרוני' נלחמו גם ברחבי השכונות זייתון ורימאל. "בזייתון עברנו אירוע קשה מאוד, בו נהרגו שני לוחמים ונפצעו תשעה", משחזר רס"ן דניאל, "היינו בעיצומו של מבצע, ותוך כדי תקיפה על אחת המנהרות, מחבלים ירו על הכוח פצצות מרגמה. רס"ל (במיל') עומר סמדג'ה ורס"ל (במיל') סעדיה יעקב דרעי נהרגו, ותשעה לוחמים נוספים נפצעו, חלקם באורח קשה. גם בחודשים בהם פעלנו בצפון איבדנו לוחם, רס"ל (במיל') עומר בלוה".

"קשה לקום אחרי אירועים כאלה. זה דבר אחד לדבר על המשמעות של 'קדימה בכל הכוח', ודבר שני לבצע את זה אחרי אובדן", מדגיש המ"פ, "אבל אנחנו מבינים שזה חלק מהתפקיד. בסיטואציות כאלה מה שמחזיק אותנו זה הביחד, והחברות המדהימה שנוצרה בינינו בחודשי הלחימה האחרונים". 

דווקא המחוות ה'קטנות', כפי שהוא מעיד, הן אלו שנותנות עוד כוחות להמשך: "כשאנחנו חוזרים מפעילות או מבצע כלשהו, ומקבלים מכתב מהעורף וציור של ילד קטן שאומר לנו תודה - זה רגעים שלא שוכחים".

"בתור מפקד", אומר רס"ן דניאל, "לא פשוט להחזיק אותם לאורך זמן, במיוחד כשמשלמים מחיר לא פשוט. אבל אנחנו מזכירים לעצמנו כל הזמן מה אנחנו עושים כאן - שומרים על הבית, ולא כקלישאה".