חודש אחרי מתקפת הפתע - חמ"ל נחל עוז נפתח מחדש

אחרי שעבר תופת בלתי נתפסת, ונהרס כמעט עד היסוד, חמ"ל נחל עוז נפתח מחדש - בבסיס רעים. עם המערכות החדשות ביותר, וחשיבה על כל הפרטים הקטנים, התצפיתניות חוזרות לעבודה המורכבת והחשובה שלהן, והעיניים על גזרת נחל עוז - נפקחות מחדש

06.11.23
שירה הלמן, מערכת את"צ

"זוהי עת מלחמה, והתפקיד שלנו הוא להמשיך לפעול", הכריזה סרן ש', מ"פ תצפיות בחטמ"ר צפונית, שבין היתר אחראית על גזרת נחל עוז, בזמן שענתה על השאלה שכנראה כולם רצו לשאול - איך ממשיכים אחרי יום שלא ישכחו בחיים?

"החיילות והחברות שאיבדנו מלוות אותנו בכל רגע", המ"פ ממשיכה בכאב, "הן חרפו את נפשן בקרב על המולדת ואין לנו זכות לא לבצע את התפקיד שלנו עכשיו. בלעדינו, לכוחות אין עיניים בשטח". 

כעת, חודש לאחר מתקפת הפתע הרצחנית, חמ"ל נחל עוז הוקם מחדש בבסיס רעים. בשיתוף פעולה של חטמ"ר צפונית, גדוד 414, חט"ל ואלביט, בנו מתחם שמכיל בתוכו את מערכות התצפית החדשות ביותר, כדי לשמור על אותה האיכות של החמ"ל המקורי. "חשבו על הכול", מוסיפה סרן ש', "מהכיסא דרך המקלדת ועד גודל המסך, כדי לייצר את עבודה ברמה גבוהה שמתאפשרת עם המעטפת הנכונה".

בחמ"ל, ימצאו את ציור הקיר שמוקדש לאותן חברות שאיבדו, בו הן מסתכלות על הטבע של העוטף, כפי שתיארה, "הפרחים ימשיכו לפרוח, וגם אנחנו צריכות". 

"סיפורו של חמ"ל נחל עוז יהיה לעולם סיפורו של תפקוד הרואי ולחימה נוכח פני אויב",  אמר בנאומו מג"ד 414, סא"ל אופיר בחניכת החמ"ל, "נרכין ראש לזכר הנופלות והנופלים, נחבק ונחזק את המשפחות היקרות שהן חלק בלתי נפרד מגדוד 414 מעתה ועד עולם".

 

לפני שלושים ימים, כשהכל התחיל, סרן ש' הייתה בדרכה מאילת לגזרה, וכשעלתה צפונה ניסתה להתחבר לאירוע ולהבין מה קרה לחיילות שלה. אולי במפתיע, ואולי גם בצורה ברורה, מהרגע שבו הכול התרחש היא מרגישה רק גאווה: "השליחות להיות תצפיתנית כרגע רק מתעצמת. בזמנים הקשים האלו, כולן גאות לשים את הכומתה עם ראש מורם, לשבת בחמ"ל ולעשות את העבודה שאליה אנחנו מוכשרות".

מפקדת בחמ"ל נחל עוז, סמל א', שיתפה: "נחל עוז זה הבית. כל מי שהיה שם אי פעם יעיד. זה חמ"ל עם אופי מיוחד, שישאר גם אם המיקום שלנו כרגע השתנה. הקמנו חמ"ל חדש ברעים, אבל הרוח שלנו היא עדיין הרוח של נחל עוז, ואנחנו נמשיך להלחם עבור המדינה, לזכרן של חברותינו והבית שהקמנו מחדש".

בשגרה, אין גיוס מילואים של תצפיתניות אך לאור המצב, חלק גדול ממי שמאיישות את החמ"ל החדש הן מילואימנקיות: "הייתה התגייסות מעורת השראה, הגיעו יותר בנות ממה שהיינו צריכות". 

ולמרות שהן סגורות באותו החדר כל היום, התצפיתניות מרגישות חיבוק ענק מהחברה, אותו חיבוק מהווה באר ממנה הן שואבות כוח. "אנחנו אחראיות על המשך ההגנה על הגזרה, והעבודה שלנו חשובה מאוד להמשך הלחימה", סרן ש' מתארת, "גם בפעילות הקרקעית ברצועה - אנחנו מכירות, שולטות ומאבטחות כל כוח שנמצא בשטח".