בחמ"ל הזה מייצרים את שגרת החירום בצפון
במצב ביטחוני מתוח, גם דברים טריוויאלים כמו קניות בסופר או תיקון כבל חשמל, הופכים לאופרציה מבצעית. שוחחנו עם החמ"ל הצבאי שאחראי על החיים בעורף, ודואג ששגרת היום יום תמשיך - גם מול האיום בצפון
הראיון עם רס"ן (במיל') א' התחיל בלי מילים, אלא רק בהתבוננות. ניסיתי לתפוס את אחד מהחיילים בחדר לשיחה, אך באותו הרגע הם היו עסוקים בתיאום פינוי נפל של טיל שנמצא בקריית שמונה. הם עברו משיחת טלפון לשנייה, ובמקביל השגיחו על הפעולה במערכות שמציגות את התקדמות הפינוי. אין רגע דל בחמ"ל העורף של פיקוד הצפון.
כבר מ-7 באוקטובר הם עסוקים מסביב לשעון במטרה אחת: מתן מענה לצרכים העורפיים של כל מסגרת צבאית ואזרחית. "המטרה שלנו היא לאפשר רציפות חיים מבחינה לוגיסטית", מסביר רס"ן (במיל') א', מנהל הלחימה בחמ"ל, "וזה כולל לדעת על כל מה שקורה בגזרה, ובהתאם אנחנו מתווים מדיניות".
החמ"ל אחראי על כל העורף של פיקוד הצפון; בין אם פורצת שריפה, יש הפסקת חשמל או אפילו אספקת המוצרים בסופר אוזלת - הפתרונות מובאים בתיאום מולם. "עד לפני המלחמה אלו היו דברים שהמועצה התעסקה בהם, אבל עכשיו כשמסוכן באזור - צריך שמישהו ידאג שהכול מתנהל כרגיל עד כמה שאפשר, במינימום סכנה", מבהיר רס"ן (במיל') א'.
מכיוון שהאזור מפונה והמצב בו עלול להשתנות כל דקה, הפעילות של החמ"ל והערכת המצב הם קריטיים. למעשה, פעמיים ביום מתכנסים גורמים רבים מהפיקוד ומקבלים את ההנחיות לשעות הקרובות.
"קשה להסביר את מה שאנחנו עושים, בגלל שתחום העיסוק הוא כל כך רחב", מציין מנהל הלחימה בחיוך, "אפשר לקחת כדוגמה את השריפות שהיו החודש, בהן אנחנו היינו הגורם המקשר בין צה"ל, לוחמי האש, המשטרה והמועצות המקומיות". בפני עצמו זה נשמע פשוט, אבל כשמדובר באזור מבצעי, שכוחות החילוץ עלולים להיות חשופים בו לאויב, שיקול הדעת של המכלול יכול להכריע בין חיים ומוות.
כדי לעשות את כל זה, החמ"ל בנוי משני מכלולים מרכזיים - "עורף אזרחי" ו"עורף צבאי". בנוסף, פועלת גם יחידה של צוותי בקרה, שמוודאת שהכול קורה כהלכה, ושולחן מרכזי שמתכלל הכול. עם כל המידע שברשותם, הם מגבשים תמונת מצב.
החמ"ל פועל רק בידיי נשות ואנשי מילואים, מרביתם גרים בצפון וחלקם אף מפונים, כך שהעשייה יקרה לליבם ברמה האישית. שעות על גבי שעות הם עושים כל שביכולתם כדי שתושבי הצפון וחיילי צה"ל יהיו בטוחים, "יש כאן אנשים שמשרתים במילואים מעל 200 ימים, ואני ביניהם", משתף רס"ן (במיל') א', "נכון, זה קשה ומאתגר, אבל זה הבית שלנו. אנחנו חייבים לשמור עליו".