נכנסנו ללב שלה אחרי שהיא נכנסה לשל כולנו

כל חייל בצבא ודאי מכיר את תפקיד הקב"ן, אך לפעמים שמועות ודעות קדומות, גורמות לחשש לפנות אליו. בזמן המלחמה, חיילים רבים נתקלו באתגרים וקשיים שלא חוו מעולם - כאלה שרק איש מקצוע יכול לפתור.

=

כך נוצר מצב שעבודתם של הקב"נים התעצמה - כדי לעזור לנפש של החיילים, שהיא עולם ומלואו גם בשגרה ובמיוחד במלחמה. לכן, הם נהיו זמינים מתמיד, והגיעו לכל מקום - אפילו לעזה יחד עם הלוחמים. 

"הייתה הבנה שכמו שצריך רופא צמוד לכוחות, צריך אדם שדואג לבריאות הנפש", מבהירה הקב"נית של חטיבת גולני, סרן ליה, "בהתאם לכך דאגו לליווי, לשיירות ולדרכי כניסה ויציאה עבורם". 

"עם זאת הייתה לנו בעיה עיקרית", הקב"נית מספרת, "בגלל שהלוחמים היו בלחימה ממושכת, רק כשהם יצאו מעזה, הם התמודדו ועיכלו את כל מה שקרה. רק במעבר לצפון, דברים התחלחלו". 

"כשהגענו צפונה, ישבתי עם חייל בשטח הכינוס של החטיבה", ממשיכה סרן ליה, "במהלך שיחה על האירועים שהוא עבר - נשמעה אזעקה. רצנו למרחב המוגן, ואז היה לו התקף חרדה. הענקתי לו מיד טיפול, ההתקף עבר והמשכנו את המפגש כרגיל". 

אחד הדברים המורכבים ביותר בתפקיד בתקופה הזו, היא ההתמודדות עם דבר מורכב כמו אובדן. אבל איך עושים זאת? "מה ששונה במלחמה הזו, זה שהמוות פגש את כולנו בדרך כזו או אחרת", היא משתפת, "חשוב לתת לאדם שמולך את התחושה שיש לו עם מי לדבר, ואנחנו גם ממליצים לחיילים להיעזר בחברים ובמשפחה, בנוסף אלינו".

בתחילת הלחימה, סרן ליה הייתה הקב"נית של יחידה עורפית, אך המעמסה הנפשית לא פסחה עליהם. "הרבה חוו דיסונסס גדול בין החוויה השגרתית כביכול, אל מול מה שקורה מסביבם", היא מסבירה, "כאן גם הבנתי כמה יש דבר אחד שבלעדיו אף חייל לא יחזיק - תחושת משמעות. ברגעי משבר, ההבנה שאני עוזרת למישהו, מרימה אותי".

בתפקיד שמביא איתו סיפוק רב - קשה להעיד מה הדבר הכי משביע רצון, אך סרן ליה מעידה שאין דבר אחר שהיא מעדיפה לעשות. "אני קמה כל בוקר בחיוך, מוטיבציה ותשוקה לעשות את מה שאני עושה", אומרת ליה, "עכשיו המילה קב"ן כבר טבועה בשיח הצבאי. העובדה שיותר חיילים מבקשים עזרה, מראה על השינוי הגדול שנעשה. בעיקר ברגעים קשים, החשיבות של התפקיד שלנו גדולה מתמיד".