שמעתם את 5 המילים האלו לאחרונה? עכשיו גם תדעו מאיפה באו

בשלושת החודשים האחרונים, אנשי ונשות התקשורת הפכו למומחים ללשון הצבאית - ועל הדרך גם העבירו את הציבור שיעור בשפה הצה"לית. זה התחיל במילים כמו נ"ט, עבר לזיג, עד שגלש גם לתמרון, לחטמ"ר ואפילו לצק"ח. אז לרגל יום השפה העברית תשפ"ד, החלטנו להתחקות אחר המקור והמשמעות של כמה מהמילים שכולם 'חוטאים' בהן מתחילת המלחמה.

עוצבה

"עוצבה" היא הכינוי ליחידה שמאגדת בתוכה מספר כוחות צבאיים שונים, עם תנאי אחד: שתוכל לתפקד באופן עצמאי ולנהל מערכה לבדה. כתוצאה, הכוחות בתוכה כוללים כוחות חי"ר, שריון, הנדסה, תקשוב, מודיעין ואפילו לוגיסטיקה. 

אם התיאור נשמע לכם מוכר, בעיקר החלק של "מאגדת בתוכה" - אז כן, קיים גם המונח אוגדה. דומה, לפעמים מקביל, אבל לא בדיוק אותו הדבר.

ישנן חטיבות שנקראות גם הן עוצבה. לדוגמה, חטיבות השריון. עד לפני כמה שנים, כללו החטיבות גדודי חי"ר והנדסה. גדודי החי"ר אומנם נסגרו, אך השם נשאר. וכבונוס, הנה מקור השם של שאר גדלי היחידות: אוגדה - לאגד, חטיבה - לחטוב, גדוד - לגדוד (לכרות), פלוגה - לפלג, מחלקה - לחלק, כיתה - לכתות (לשבור).

מילואים

נכון, את זאת כולם מכירים ויודעים את משמעותה, רבים על בשרם. אך מסתבר שמקור המילה עתיק בהרבה מצה"ל ומהשפה העברית המודרנית. למעשה, מקורה תנ"כי.

הזמן בו חנכו את הכוהנים בתחילת דרכם היה נקרא "עבודת מילואים". אחד מן ההסברים למקור המילה הוא שנתנו לכוהנים המתלמדים כלים, ש"מילאו את ידיהם", כסימן להתחלת עבודה.

אך בתחילת דרכו של צה"ל, כמו הרגלים ומונחים רבים, הועתק הרעיון מהבריטים. המנדט כינה את הפלוגות שמילאו את החוסרים כ-Reserve Forces, וארגון ההגנה, בעברית: "רזרבה".

בן גוריון, מחיבתו לעברית, שינה את השם של אותן הפלוגות ל"עמ"ל" - עתודות מילואים. המילה "עתודות" נעלמה עם הזמן מפיהם של המשרתים, עד שהוסרה רשמית בשנות ה-60, ונשאר רק הביטוי "מילואים".

זיג

בשונה מהמילואים, במקרה הזה הגרסה הלועזית נשארה. המילה יובאה לארץ מהנחתים האמריקאים, ובתרגום  חופשי - פינה של מבנה. כש"פותחים זיג", חולייה מטהרת פינה ומתקדמת מעבר לה. אירוע בפני עצמו - "ברקס", לוחמים יגידו.

כחלק מתורת הלחימה של צה"ל, יש נוהל מסודר לפתיחת 'זיג' עד להתקדמות מעבר לו, אותו מבצעת חולייה המונה כארבעה לוחמים. אחד מביט וממשיך לכיוון הפינה, השני לצד הנגדי, השלישי אחרי הראשון והרביעי אחרי השני.

מקור המילה נובע מ"זיגזג", קו שבור שיוצר רצף פינות. לכן, פינה אחת שווה ל"זיג" אחד.

תמרון

על "התמרון הקרקעי" שמענו בלי הפסקה, עד שנחקקה הבנה בסיסית מסוימת שמשמעותו היא פעולה בתוך עזה. כוחותינו בעזה בהחלט עונים על ההגדרה לתמרון, אך המושג ישן בהרבה ומקורו כמונח תורת לחימה.

תמרון, בהגדרתו הצבאית, הוא פעולת פלישה צבאית, רגלית או רב זרועית, לשטח מסוים להשגת יתרון על האויב, הריסת מפקדות, כיתור ומעבר להכול, להוציא את האויב מאיזון. כאב ראש, נכון? העיקר לזכור: מיקום הכוחות וההתקדמות שלהם בשדה קרב, בפעולה של התקדמות.

את זה היה קל להניח. המילה לא מסובכת, היא לא רק חלק מהמילון הצבאי, אלא בעלת משמעויות "אזרחיות", שפשוט קצת נשכחו בתקופה האחרונה. אם נהג נוסע בין פינות צרות במהירות, הנהג מתמרן. אם טייס נוחת בתנאי שטח מסובך, הוא מתמרן את המטוס. תמרון הוא גם הפעלת כלי רכב במיומנות.

מעבר לזה, תמרון הוא גם לפעול בתחבולה על אדם אחר כדי להרוויח ממנו. גם מפה הושאלה המשמעות האזרחית לצבאית, שכן הונאה היא חלק מתמרון צבאי.

חבירה

משמעותה של המילה הוא הצטרפות, התמזגות. בצבא, היא משומשת בעיקר כשמדובר בשיתופי פעולה של יחידות וכוחות, ואז נגיד לדוגמה: גדוד השריון 79 חבר לחטיבת גולני בפעילות. לביטוי זה משמעות נוספת בעגה הצה"לית - כשמוסבר לאדם על עניין כלשהו, הוא "הוחבר" לאותו הנושא.

מקור המילה עתיק, וכמו רבות בשפה העברית - הוא תנ"כי. לשם ההסבר, פנינו לד"ר אבשלום קור, דוקטור ללשון העברית: "החֲבִירָה מלה קדמונית! מובן שהיא קשורה למלה חָבֵר. יש חבירה כבר בספר בראשית פרק י"ד; - בימי אברהם אבינו חָבְרוּ ארבעה מלכים מול חמישה מלכים למלחמה באזור סדום וים המלח. וגם האפוד שלבש הכהן הגדול, כתוב בספר שמות פרק כ"ח שהכְּתֵפוֹת שלו היו חוֹבְרוֹת אל קצותיו, כמו שתי חטיבות בימינו חוברות זו לזו".

מילים רבות זולגות החוצה אל הסביבה האזרחית מן הצבאית. ולא, לא מצופה מכל אדם במדינה להבין למה מתכוונים עכשיו כתבות וכתבי החדשות. אין ספק שהסבר קצר לא יזיק בתחילת המשפט - אפילו אצלנו, באת"צ.