במכללה הזאת מלמדים היערכות לחירום - ממטולה עד אילת

כולנו יודעים שבשעת חירום יש להישמע להנחיות, לפעול הכי מהר שאפשר - ולהתעדכן במצב. אבל כדי שזה יקרה באופן הבטוח והנכון ביותר, נדרשת הכנה מקדימה שנעשית מאחורי הקלעים, ושת"פ בין מי שמבין לעומק באירועי אמת - לבין מי שיתפעל את תושביו בשטח.

כאן נכנסת המכללה הלאומית לאיתנות ישראלית - תולדה של שיתוף פעולה בין פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל), המכשירה ומאמנת גורמים שונים במדינה לניהול בשעת חירום, ביניהם הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה, מפקדות ומחוזות פקע"ר, מגיבים ראשונים וכלל בעלי התפקידים העוסקים בחירום במרחב האזרחי.

"מטרת העל של פיקוד העורף היא להציל חיים", פותחת אל"ם שירן חשאי לוי, מפקדת המכללה הלאומית לאיתנות ישראלית, "בעת חירום הרשות המקומית עוברת לעבור בתצורה שונה ובחלוקה למכלולים, ואנחנו מכשירים את כל אותם ראשי מכלולים, המנהלים בפועל את הטיפול בתושבי הרשות ומכינים אותה בזמן שגרה".

בנוסף, מאמנים את הרשות כולה, בתרגילים ייעודיים לכל רשות לפי האתגרים שעלולים לפגוש אותה. "זאת הזדמנות לבחון ולסכם את רמת הכשירות ויכולות ההיערכות שלהם, ולתרגל תרחישים שונים באופן המותאם ביותר", מסבירה אל"ם שירן, "אנחנו מנחים אותם איך לייעל ולשפר את ההתנהלות, ומשקפים את סיכום התרגיל הקודם, וההתקדמות שנעשתה מאז".

לאחרונה נערך כנס משותף שנועד ליצור שפה אחידה, לתאם ציפיות, לשקף לרשויות אילו אמצעים עומדים לרשותם - ואיך מצופה מהם לפעול. האירוע כלל העברת ידע בנושאים הרלוונטיים להבנת אתגרי המשק ואמצעי פקע"ר, כמו נציגי יחידת הקישור לרשות המקומית (יקל"ר) - אנשי מילואים מטעם פקע"ר, שפועלים יחד עם ראשי הרשות, ומהווים אנשי קשר מול הפיקוד ומול צה"ל.

"עבור פיקוד העורף, הרשות המקומית היא לבנת יסוד", מדגישה אל"ם חשאי לוי, "לכן לתקשורת ולעבודה המשותפת בינינו חשיבות עמוקה", מסכמת אל"ם שירן, "אנחנו מגיעים לכלל בעלי התפקידים ברשויות כדי לגעת בכולם. בסוף, היעד שלנו הוא שבאירוע אמת - הרשות תפעיל את המנגנונים באופן עצמאי.