"אני עם אחי התאום במגמה, אנחנו צוחקים בבית על מה שאנחנו עוברים בקורס. אלה 3 שנים עם המון אתגרים, אבל אתה קם כל יום עם חיוך ועושה את הכי טוב שלך".

"הרגע הכי משמעותי היה טיסת הסולו הראשונה. אני ועוד חבר מהקורס המראנו אחד אחרי השני וראיתי איך כל אחד נכנס לאזור שלו, אבל בכל זאת הרגשתי שאנחנו ביחד".

"רציתי את זה עוד לפני שהתחלתי את הקורס. בגלל תקופת השהייה, לקח לי 5 שנים לסיים אותו. זה מדהים כמה לומדים, ולא רק על טיסות - מחזקים את האופי שלך ומגלים זוויות נוספות על העולם".

"הרגע שהכי זכור לי זה השלב הבסיסי, אבל במיוחד הסולו הראשון - אין תחושה טובה כמו לטוס בפעם הראשונה". 

"כשהמלחמה פרצה היינו בלב שלב ההשכלה. היה קשה ללמוד בזמן שחברים שלי נלחמים בעזה, אבל המלחמה רק חידדה לי את משמעות התפקיד והבנתי - זה עוד חלק בדרך". 

"החברים הכי טובים שלי הם מהקורס, יש פה משהו מיוחד. יש תחרות ובכל זאת כולם עושים הכול בשביל כולם".

"אלה היו שלוש שנים קשוחות וארוכות, עם חברים שחווים איתך את אותם קשיים. עכשיו, הגיע הזמן שלי לתרום באמת ולהביא את עצמי ואת כל מה שלמדתי בשלוש שנים האחרונות לידי ביטוי".

"בשלב הראשוני היה לי מאוד קשה, לא הצלחתי בטיסות. אבל זה גרם לי להבין כמה קשה צריך לעבוד כדי להצליח במקצוע הזה, ולא היה רגע אחד שבו חשבתי לפרוש".

"היה לא פשוט אבל בסוף - זה שווה את זה. אני יוצא עם כל כך הרבה חוויות מטורפות והמון חברים. אני יודע שאני הולך להסתכל אחורה על כל הרגעים שעברנו יחד ולחייך".

"כשהתחלתי לטוס התאהבתי במקצוע. התפקיד משלב המון דברים - מקצועיות, קורדינציה ומצוינות, התפתחות אישית וכמובן - הנאה". 

"היה לי לא פשוט במלחמה. כשאחי הגדול נכנס לעזה כלוחם במילואים, רציתי לקחת את הנשק ולהילחם, אבל הייתי עוד בקורס".

"האתגר, הסיפוק של ההצלחה והתרומה שהמקצוע מביא איתו - מהיום הראשון ידעתי שאני רוצה את זה. האווירה במגמה טובה ואני מאוד מרוצה שהגעתי לכאן, אני מרגיש שאני יכול לבטא את היכולות והכשרונות שלי בצורה הטובה ביותר. אם חה"א שיבץ אותי במקום הזה, אני אפגין את כל היכולות שלי על מנת לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר". 

"אלה היו 3 שנים שאומנם מדברים בהם המון על יכולות טיסה, אבל בסוף, למדתי על עצמי המון בקורס".

"ברגע שהשלב האחרון נגמר אתה מבין כמה עברת, ושאתה רוצה להיות חלק מזה. אלה 3 שנים מאוד משמעותיות, למדתי הרבה, התפתחתי אישית ומקצועית, אתה לא רואה את זה עד שזה מגיע".

"בהתחלה כיוונו את אח שלי לטיס, אבל רציתי להראות שגם אני יכולה. היו כמה רגעי משבר, אבל אני מבינה שדווקא אלה הרגעים שבנו וחיזקו אותי. אני ממש שמחה על המקום שלי, תמיד רציתי להגיע לכאן, ולהוכיח שאני יכולה וראויה להיות חלק מזה".

"אני שמח מאוד שזה התפקיד שלי. אני רואה מה חיל האוויר עושה במלחמה ואני כבר לא יכול לחכות לקחת חלק בעשייה הזאת. הקורס הוא מסע של 3 שנים, שבכל יום אתה קם ושואף להיות הכי טוב שאתה יכול להיות".

"בסוף השלב הראשוני, כשהתחלנו לטוס, זה התחיל להיות יותר מעניין ומיוחד עבורי - שם התחלתי להבין שיש לי סיכוי לסיים. זה קורס ארוך וקשה מבחינה מנטלית ופיזית. אני מרגישה שזה סיפור ענק שרק מתחיל".

"בתחילת הקורס נהנתי מאוד מהאתגר, אבל רק אחרי שנתיים בקורס, כשהגעתי לשלב מתקדם, הבנתי שפה אני רוצה להיות. בגלל אהבת הטיסה וגם המשמעות העצומה שיש בתפקיד. לכל אחד מאיתנו יש אופי שונה, אבל זה היופי כי ביחד כל אחד מביא מעצמו".

"רק בטיסה הראשונה הבנתי את המשמעות העצומה שיש למקצוע, וכמה אני רוצה להמשיך. יש אווירה מאוד תומכת מצד אחד, אבל גם תחרותית, אני חושב שהיא בריאה ונחוצה. כשקיבלתי את מגמת נווטי קרב, לא רציתי להמשיך, אבל עכשיו אני מאוד שמח ומבין שזה המקום שהכי מתאים לי".

"אני אוהב לטוס במטוסי קרב, אני מרגיש שיש לי השפעה גדולה על ביטחון המדינה. כולם בעד כולם במגמה, לומדים ביחד, עוזרים אחד לשני, צוחקים ומורידים את הפאניקה".

"המלחמה העלתה את המוטיבציה ואת הרצון להיות מבצעי ולסייע לכוחות הקרקע. הדבר העיקרי שעומד מול העיניים של כל מי שסיים את הקורס הוא החטופים, החללים והנרצחים, ההגנה על הלוחמים והמדינה והידיעה שנעשה כל מה שאפשר כדי לתת להם את השקט בקרוב". 

"הקורס הוא תשתית מעולה לאתגר פיזי וקוגנטיבי, ואני יודע שאוכל גם לתרום למדינה ככה כמה שיותר. עכשיו הגיע הסוף של ההתחלה".

"תקופת המלחמה חיזקה אצלי את המוטיבציה להגיע לטייסת, ואת ההבנה שאני רוצה לחתור למגע ולהציל אנשים בשירות. למדתי לאורך כל הקורס שהדבר הכי חשוב בחיים, הוא להאמין בעצמך".

"להיות טייס היה תמיד חלום ילדות עבורי, ועולם התעופה תמיד סקרן אותי - אפילו המחנכת שלי ביסודי נהגה להזכיר לי את זה, ואנחנו בקשר עד היום. בפעם הראשונה שהייתי באוויר, התאהבתי במקצוע. אנחנו מגמה חמה ואוהבת - ממש כמו משפחה, ותכף מגיע תורנו להילחם ולבצע את התפקיד שלנו".

"כל שלב יותר קשה מהקודם בקורס הזה. אם בהתחלה רציתי להיות כאן בתפקיד בשביל הטיסה, עכשיו זה בשביל האנשים - וכמובן משימת ההגנה".

"זה קורס שבו הרמה רק עולה כל הזמן, ובכל יום אתה שובר אתה שובר עוד תקרת זכוכית של עצמך. אנחנו מחוברים מאוד, עובדים ביחד, ואני שמח ששובצתי במגמת מסוקים". 

"כבר מגיל 5, בכל פעם שראיתי מטוס בשמיים, אמרתי לאמא שלי שאני רוצה להיות זה שמטיס אותו. המלחמה חיזקה לי את הרצון לסיים ולהיות לוחם צוות אוויר. הבנתי כמה התפקיד שלנו חשוב ומשמעותי". 

"בטיסה הראשונה שלי על מסוק הרגשתי תחושה שלא הרגשתי בחיים. אני זוכר את עצמי מחייך שעה וחצי בלי הפסקה. הקורס מאוד מבגר ונותן תחושה של עצמאות. מגלים תחומי עניין חדשים, שוברים תקרות זכוכית, ומרוויחים חברים לחיים".

"ב-8.10 חבר טוב שלי נפל, ולמרות שהייתי בהכשרה - אני מרגיש משמעותי לא פחות. בשלב הראשוני, כשהתחלנו לטוס, הבנתי שמעבר לזה שאני אוהב את המקצוע, אני גם מתחבר לערכים שכאן ושמח מהחברים שרכשתי פה. להיות טייס זאת חוויה מדהימה, ואלו 3 שנים שלא הייתי מוותר לרגע".

"המלחמה גרמה לי להעריך מאוד את התפקיד ואת מגמת המסוקים. אי אפשר לסכם שלוש שנים כאלה במשפט אחד".

"אני מרגיש שהתפקיד מאתגר אותי, ומביא לידי ביטוי תכונות חיוביות שלי. יש אווירה ממש טובה במגמה, אנחנו קבוצה קטנה ומגובשת, היום אני מבין למה אני טייס תובלה - במקצוע הזה יש המון עבודת צוות, ואני מאוד נהנה מזה. זה קורס מדהים, אם הייתי יכול, הייתי עושה אותו שוב מההתחלה".

"אני שמח שאני במגמת תובלה, זה המקום שאני הכי מתאים לו, אני יכולה למקסם את הפוטנציאל שלי, אנחנו מגמה קטנה - 5 חברים שהם כמו אחים. אלה 3 שנים מדהימות, שכל יום הוא אתגר שאתה מפתח את עצמך ואת היכולות שלך".

"גדלתי על זה, גרתי הרבה שנים בשיכון פלמחים בעקבות תפקידו של אבא שלי בחיל האוויר. כשנכנסתי לקורס הבנתי שזה מקום טוב שאני רוצה להיות בו, היום אני בטוח שזה המקום שמתאים לי. אלה היו 3 שנים של אתגר אישי שבכל יום אתה לומד על עצמך מחדש".

"תהליך הקורס הוא מאוד בונה, מאתגר ומעצים. המלחמה חידדה לכולנו את המשמעות של מה שאנחנו הולכים לעשות כאן".

"זה קורס שאתה עובד בו דקה דקה, יום יום ומפעם לפעם אתה מרים את הראש ורואה מה צופן לך העתיד".

"אני ואחותי התאומה הגענו למיון טיס ועברנו את התהליך במשותף - היינו יחד שנה וזו הייתה חוויה משמעותית וטובה בשבילי - ואני שמחה שחלקתי אותה איתה. אני המשכתי לנווטת תובלה, והיא נהייתה מפעילת כטמ"ם. אני אוהבת את התפקיד שלי, ואני שלמה ומתחברת אליו מאוד. זה היה קורס עם הרבה עליות ומורדות, ובסוף אין מאושרת ממני".