כאן הם נלחמו ב-7 באוקטובר - וברור שכאן יקבלו את ה'מנומרת'

בשעות הבוקר המוקדמות של שמחת תורה, עם היוודע תמונת המצב הקשה, עלו המפקדים של בא״ח כפיר על ציוד ומבלי להסס יצאו לכיוון קיבוץ רעים, נחושים להילחם ולחסל כל מחבל בדרכם. עכשיו, כמעט חצי שנה אחרי, הם חוזרים לאותו המקום, הפעם כדי לסגור מעגל - ולהעניק את המנומרת לחיילים שלהם. 

מחזור הלוחמים של אוג' 23 עבר דרך לא שגרתית. מה שהחל בהכשרה רגילה בבא"ח, הפך במהרה ללחימה בעוטף, תמרון בעזה ופעולות הגנה בגבולות הארץ. 

במקביל לאלה, נדרש סגל הפיקוד לבצע התאמות מיוחדות לרוח התקופה. "הבנו שצריך לזרז את ההכשרה, והוספנו יותר תרגולים ואימונים רלוונטיים למלחמה", מספר סרן רון, מ"פ בבא"ח. רגע לפני מסע הכומתה, הוא והלוחמים בגדוד נקראו לתמרן שוב בעזה. במשך שבועיים הם נלחמו במרכז הרצועה, ביצעו פשיטות, היתקלויות ואיתרו אמל"ח רב. סך הכול, חיסלה חטיבת כפיר כ-120 מחבלים ברחבי עזה. 

"אני חושב שאחרי התמרון, מסע הכומתה מקבל משמעות חזקה יותר",  מעיד סרן רון, "הלוחמים ראויים יותר מתמיד לקבל את ה'מנומרת', ואני מאוד גאה בהם".

המסע עצמו מתחיל בקיבוץ רעים, המקום בו נלחמו באותה שבת שחורה. כמה שעות קודם לכן הם עדיין היו בעזה. עכשיו הם כבר לא בשדה קרב, אלא מתכוננים לצעוד לכיוון הרגע המשמעותי ביותר בהכשרת כל כפירניק - לקבל את הכומתה המנומרת, ולהפוך באופן רשמי לחלק מהחטיבה.

"זאת סגירת מעגל מדהימה", משתף סרן ארתור, מ"פ נוסף בבא"ח , "אני מסתכל על אותם המקומות שבהם נלחמנו ב-7 באוקטובר ויודע שהפעילות שלנו כגדוד תרמה למאמץ המלחמתי, זה מרגש ולא מובן מאליו. ראינו בעיניים שלנו את הלוחמים מסתערים בקרבות. זאת הייתה חוויה משמעותית, שכולנו נזכור לנצח".