3 שנים ללהקה שפורצת את כל הגבולות

לפני קצת יותר משלוש שנים, עידו דקל, מפקד להקת חיל האוויר לשעבר, קיבל לשורות הלהקה חייל מתנדב שסובל מסתמונת וויליאמס. לא היה לו מושג שהחייל הזה ישנה את חייו. "ראיתי איך השילוב בלהקה עשה לו טוב, ואיך הוא פורח כשהוא בסביבה אוהבת, מכילה ותומכת, ועושה את מה שהוא אוהב", פותח דקל בחיוך, "בנוסף, ראיתי כמה השילוב הזה עשה טוב לחיילים מסביב, שלמדו והתפתחו המון".

בעקבות ההבנה הזאת, כשדקל השתחרר מהצבא זמן קצר לאחר מכן, הוא החליט להקים להקה צבאית שמותאמת לחיילים עם צרכים מיוחדים. "עוד לא הייתה מסגרת כזאת בצבא", דקל מספר, "רציתי שחיילים עם צרכים מיוחדים יוכלו לחוות שירות בלהקה צבאית כמו כל חייל רגיל".

מאז אותו יום, כבר שלוש שנים שהלהקה הקטנה התרחבה לארבעה הרכבים שונים, כאשר בכל הרכב שבעה חיילים מתנדבים, שמופיעים בבמות הכי גדולות בארץ - וגם בעולם. "הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (בדימוס) אביב כוכבי קרא להם 'להקת הבית'. הם הופיעו בכל החילות, ומעבר לזה, היו להם הופעות גם ליהודי התפוצות במיאמי, בוסטון וניו-יורק", מרחיב מנהל הלהקה, "הם כל-כך עמוסים שיש ימים שהם יוצאים בשש בבוקר וחוזרים ב-12 בלילה".

אך המלחמה לא פסחה על הלהקה המיוחדת, ובדומה לארץ כולה, גם מתחת לרגליהם - האדמה רעדה. "יש לנו חיילים שגרים בדרום והם מפונים בעצמם, וגם ההורים קצת פחדו, אבל הם רצו להופיע לא משנה מה, ולא נתנו לאזעקות ולפחד לעצור אותם", משתף דקל, "הם הסתגלו למצב במהירות, והתחילו לעשות הופעות קטנות יותר לגדודים במוצבים בצפון, בדרום וגם בבתי חולים. אני גאה בהם על המסירות הזאת".

היום, כשהלהקה חוגגת שלוש שנים, דקל חוזר אחורה ליום בו הקים אותה. "לא דמיינתי שללהקה הזאת יהיו כאלה רשימות המתנה, וכל-כך הרבה הופעות כל שבוע", הוא מתרגש, "ועוד יותר מזה, מה שהכי מרגש אותי זאת כמות המתנדבים שרוצים להצטרף ללהקה, זה נותן תקווה לעתיד".