מלב עזה ועד לטלפון שלכם - כך מגיעים התיעודים מהמלחמה

עריכת תוכן וקריינות: יובל טל. אפטר: רוי מטלובסקי. גרפיקה: רומי שמואלי. סאונד ועריכת וידאו: אריאל גלובנר.

כולנו מכירים את זה - בשיטוט באיזו רשת חברתית בזמן רביצה על הספה, אנחנו נתקלים בפוסט או תגובת נאצה שמוציאים אותנו מדעתנו. כל צד מנסה להציג את הנרטיב שלו כנכון ואמין ביותר - ומתחיל מעין קרב ללא קצה.

ואכן, כבר שישה חודשים שבמקביל למתרחש בשטח, מדינת ישראל מוצאת את עצמה נלחמת במערכה נוספת - המלחמה על ההסברה. הפלטפורמות הדיגיטליות מוצפות בתכנים אנטי-ישראליים, פייק ניוז מופץ במהירות האור, והזירה הדיגיטלית גועשת במיוחד.

ובקרב מתיש שכזה, בו כל אדם עם חשבון אינסטגרם הוא גם לוחם הסברה, הנשק הטוב ביותר הוא הוכחה, כזו שלא משאירה מקום לספק או ערעור, וכמובן שאין דרך טובה יותר לעשות זאת - מאשר להציג ויזואליה.

את החשיבות של תמונה או סרטון הבינו בצבא כבר מזמן, ולכן, לאורך השנים פותחו מערכות תיעוד רחבות היקף שמאפשרות להנגיש את המציאות בשדה הקרב לציבור בבית, באופן המהיר והיעיל ביותר.

פלגת התיעוד המבצעי
בין אם באוויר, בים, מעל לפני השטח או עמוק בתת-קרקע - המצלמות של צה"ל פרוסות בכל מקום. כך למשל, עם נשק בהצלב ומצלמה ביד - לוחמות ולוחמי התיעוד המבצעי מהווים חלק משמעותי מההסברה במלחמה.

מדובר בפלגה של 60 לוחמים ולוחמות שעוברים הכשרה קרבית מלאה, ולאחריה קורס דוברות ותיעוד של מערך דובר צה"ל. הם פרוסים בכל הזירות, כשכל אחד ואחת מהם מצוותים לכוח בשטח, ומטרתם - לתעד את המתרחש תוך כדי לחימה.

כדי שהתיעודים שלהם יגיעו לציבור באופן המהיר ביותר, הם נכנסים לשדה הקרב כשהם מצוידים במחשב ובטלפון להעברת החומרים - דרכם נשלחים התמונות והסרטונים.

מצלמות גוף
אך זו ממש לא דרך התיעוד היחידה. פעמים רבות, תוכלו למצוא מצלמות 'גו-פרו' על קסדות, וסטים של כוחות ואפילו - כחלק מהציוד של כלבי עוקץ. מדובר במכשיר קטן וקל להרכבה, שמאפשר הצצה אותנטית ומציג את המציאות מעיני הלוחמים בשטח - אלה על שתיים או על ארבע.

מעבר להנגשת תמונת המצב לציבור, מצלמות הגוף משקפות גם איומים בשטח. הן מאפשרות למשל לדעת מה ראה הכלב שנשלח למבנה חשוד, ובכך עוזרות ללוחמים להיערך לסכנה ולגבש תוכנית פעולה מתאימה.

בנוסף לכך, מדובר בכלי יעיל לתחקור אירועים ופעילויות, הפקת לקחים ושימור יכולות - שכן הוא מציג את שהתרחש בשטח באופן המציאותי ביותר.

ובשל כל אלה, ההבנה בחשיבותן של מצלמות הגוף הולכת וגוברת עם השנים. למעשה, מפרוץ המלחמה אחוזי הביקוש אליהן זינקו - וכעת כמעט כל כוח מצויד לפחות באחת, בהתאם לצורך המבצעי.

טנקים ורק"ם
אך מעבר לכוחות בשטח, נפלה ההבנה כי יש לדאוג גם לתיעוד של כלים, ולכן, על הקנה של כל טנק או רק"ם שנכנס לשדה הקרב נמצאת מצלמה. מהרגע שהכלי מתחיל בנסיעה, בזמן שהוא תוקף ועד סיום הפעילות - היא מתעדת ללא הפסקה את כל המתרחש בסביבה.

'זי-טיוב'
אבל אולי השינוי הגדול ביותר בעולם התיעוד והנגשתו קרה בשנת 2017. בפיתוח של אגף התקשוב, נוצרה מערכת חדשנית שזכתה לשם 'זי-טיוב'. היא מותקנת על מחשבים צבאיים סודיים ביותר, ומאפשרת לבעלי הגישה אליה צפייה ישירה במצלמות ה'חוזי' של צה"ל.

למעשה, כל מתקן או כלי צה"לי בעל אמצעי חוזי, כמו עמדת תצפית בגבולות המדינה, כלי טיס של חיל האוויר או ספינות חיל הים - מחובר לתוכנה ומשדר דרכה בלייב. ל'זי-טיוב' אפשרות הרצה עד שבוע אחורה, כך שהמערכת מאפשרת להקליט אירועים מכלל הגזרות, ולהפיץ אותם לציבור במהירות.

לאחר התיעוד בדרכים השונות, את כרטיסי הזיכרון ברצועה למשל - מעבירים לשיירות הלוגיסטיות של צה"ל, שנכנסות ויוצאות משם מדי יום. הן מעבירות אותם לקדמיות ששולחות אותן לחמ"ל הוויזואלי של דובר צה"ל.

בחמ"ל הזה נמצאים חיילים וחיילות שעורכים, מעצבים ומנפישים את כלל הגלם מהשטח - 7/24. הם הופכים אותו לתוצר תקשורתי שלם, כזה שמספר לציבור את הסיפור של הלוחמים, ושל המדינה כולה למעשה.

ובמלחמה שכזו, תפקידה של ההסברה הופך לגורם מכריע. והזירה הזו, כמו הקרב - רוחשת ללא הפסקה. אבל אם לרגע נשים בצד את הצורך להוכיח, התיעודים האלו הם גם, ואולי מעל הכול - חלק בלתי נפרד מדפי ההיסטוריה שלנו. הם הסיפור של כולנו.