"אני אחזור לפלוגה, זו לא שאלה בכלל - יש לי עוד הרבה לתת"

זה היה עוד ערב שגרתי במחלקת השיקום הנוירולוגי בביה"ח שיבא. רס"ן איתי, מ"פ בחטיבת הנח"ל שנפצע בעזה, שכב בחדרו שמעוטר כולו בדגלי החטיבה. לפתע, עשרות אנשים עמדו בפתח הדלת. המג"ד, המח"ט, קחצ"ר, וכמובן חייליו, חבריו, משפחתו והצוות הרפואי - כולם היו שם.

רס"ן איתי

אבל הסיפור של רס"ן איתי מתחיל חמישה חודשים אחורה, בבוקר 'השבת השחורה'. הוא היה בכלל בחופשה עם בת זוגו, גם היא קצינה. השניים הוקפצו, והפלוגה עליה מפקד המ"פ הטרי, שנכנס לתפקיד רק באוגוסט, ירדה דרומה, ללחימה בעוטף.

בתום ימים אינטנסיביים הם עלו לגבול לבנון, ואבטחו את הגזרה עד שניתנה ההוראה - להיכנס לתמרון ברצועה. "כל מפקד מכשיר את הלוחמים שלו בדיוק לרגע הזה", אומר רס"ן איתי, וכשאני שואלת על התחושות באותו רגע, הוא עונה מיד: "החשש אומנם קיים, אבל אתה לא מתעסק בעצמך - אלא בחיילים שלך. אתה רק מנסה לחשוב על פתרונות מבצעיים עבורם, ולבחור את דרכי הפעולה הכי נכונות בשבילם".

אחרי שבועות ארוכים של לחימה, ספג איתי פגיעה קשה. בזמן שהפלוגה שלו תמרנה בג'באליה, טיל RPG נורה אל עבר המבנה בו שהו: "אני זוכר שממש דקה לפני הפיצוץ הצלחנו להוציא את רוב החבר'ה מהחדר. נשארנו שלושה - אני, הקשר שלי ואחד המ"מים. הם נפצעו קל, ואני חטפתי רסיס לצוואר, שחצה את חוט השדרה. נפלתי על הרצפה".

המ"פ הפצוע פונה מעזה לבית החולים כשהוא במצב קשה, ובמשך שבועיים אושפז בטיפול נמרץ. "הייתי משותק בארבע גפיים. לא הצלחתי להזיז כלום חוץ מהעיניים", הוא משתף, "אבל עכשיו אני עובר שיקום נוירולוגי, והידיים והרגליים מתחילות לתפקד בחזרה. כשאחלים - אין ספק שאחזור לפלוגה".

בהתחלה אני חושבת שלא שמעתי טוב, אז אני חוזרת אחריו: "תחזור לפלוגה? איך?" הוא מיד צוחק ומצהיר: "זו לא שאלה בכלל. לא סיימתי את מה שהתחלתי, ויש לי עוד הרבה לתת לפלוגה בפרט ולצבא בכלל. אז כן, אני עוד אחזור".

בשבוע שעבר, לאחר שבועות ארוכים של שיקום מפרך, כשתהליך ארוך עוד לפניו, הפתיעו אותו כל קרוביו בטקס בבית החולים, בו קיבל דרגת רס"ן. 

"ההפתעה הייתה מרגשת מאוד", הוא מסכם בחיוך, "אבל הכי שימח אותי לראות את החיילים שלי מהפלוגה. אני כל הזמן חושב עליהם, ואני זוכר שהסתכלתי עליהם והרגשתי גאווה, גם אם היה קשה לדעת שאני לא איתם כשהם נלחמים. הידיעה שהם נותנים הכול ומוכנים להקריב את עצמם בשביל המדינה הזאת - רק חיזקה אצלי את הרצון לחזור ולתרום מעצמי".