"לשרת ולתת מעצמנו". מה גרם ל-61 נשים מרקע דתי לעלות על מדים באמצע החיים?

סיום טירונות הוא תמיד רגע בלתי נשכח, ובוודאי עבור 61 הנשים הללו, שבאו מרקע דתי ולא חוו צבא בגיל 18. כעת, באמצע החיים, עם קריירה וילדים, הן החליטו לעלות על מדים ולעמוד בשלשות. אז מה גרם להן לעשות זאת? ואיך זה מרגיש כשהמפקדת שלך גדולה מהבת שלך ב-3 שנים? יצאנו לפגוש אותן

27.06.24
גל מי טל, מערכת את"צ

"בתוך מרוץ החיים הפרטי שלכן, בחרתן לעצור הכול, להירתם למאמץ הלאומי ולהתגייס", כך פותחת סרן שקד מילו, מפקדת פלוגה במערך מגל, את נאומה בטקס ההשבעה של טירונות שלב ב' בבסיס דותן. מולה ניצבות 61 מגויסות חדשות, שקיבלו בעבר פטור משירות צבאי - וכעת מצהירות אמונים לצה"ל.  

"אני מתרגשת להיות במעמד הזה, ובעיקר מחכה להתחיל את שירות המילואים שנמצא בפתח", משתפת טוראי צביה שלטר, אם לארבעה ואחות במיון ילדים במקצועה, "הטירונות שעברנו היא רק הצעד הראשון בדרך לשרת ולתת מעצמנו, כל אחת בתחומה".

טירונית בסיום טירונות

צילום: חוד החנית לצידך

זהו הסבב השני של פרויקט מיוחד, שמאפשר לנשים העוסקות במקצועות שהצבא זקוק להם - להתגייס. הן עוברות טירונות מקוצרת, ומיד לאחר מכן מצטרפות לשירות מילואים.

אל לשכת הגיוס הגיעה צביה לפני כשבועיים, ביום שהיא מתארת כסגירת מעגל של שנים: "כשהייתי צעירה יותר קיבלתי פטור מהצבא על רקע דת, אז הלכתי, בדומה לחברותיי, לשירות לאומי. במשך שנתיים התנדבתי בבית חולים לוינשטיין וזכיתי לתקופה מאתגרת ומספקת, אבל תמיד הייתה בי תחושת פספוס שלא זכיתי לחוות צבא".

"ב-7 באוקטובר ובחודשים שחלפו מאז, הרצון שלי להתגייס רק הלך והתעצם, בייחוד כששמעתי שיש צורך אמיתי בצבא בגורמי רפואה נוספים", היא משחזרת, "כשנתקלתי במודעה על הפרויקט הזה, שמאפשר לנשים כמוני להתגייס להכשרה קצרה ומיד לאחר מכן לשרת במילואים במקצוע שהתמחתי בו, היה לי ברור שאקפוץ על ההזדמנות".

טקס סיום טירונות

צילום: חוד החנית לצידך

כך, לאורך שבועיים, עברה לצד 60 נשים נוספות שיעורים בנושא עזרה ראשונה ורוח צה"ל, התנסתה במטווחים ובתורנויות שמירה, וגם כמו כל טירון, עמדה בשלשות, וחיכתה בתור לחדר האוכל. 

"ברור שיש אתגרים, אבל אחרי שנלחמתי כדי להגיע לכאן - הכול מתגמד", היא אומרת בחיוך, "אז גם אם אנחנו צריכות לקבל פקודות ממפקדת שגדולה בסך הכול בשלוש שנים מהבת שלי, כולנו כאן עושות את זה באהבה".

בעקבות אופי הטירונות, כך מעידה מפקדת הבסיס, סא"ל רעות זכריה, הסגל הפיקודי עבר הכנה מוקדמת מקיפה: "זאת משימה לא קלה עבורן, לפקד על חיילות מבוגרות מהן, אבל הן עושות את זה באופן מעורר השראה. הן לומדות להוביל את החיילות מתוך מנהיגות אמיתית ולא רק מכוח הסמכות".

אישה בסיום טירונות

צילום: חוד החנית לצידך

המפקדות בפלוגה עשו את ההתאמות הנדרשות כדי לא לפגוע באורח החיים הדתי של הטירוניות ולאפשר להן לשמור על קשר רציף עם המשפחות שמחכות להן בבית. "הן רואות את הצרכים של כל חיילת וחיילת בפלוגה", מוסיפה סא"ל זכריה, "השיח איתן תמיד בגובה העיניים".

הבחירה להעביר אותן דרך טירונות ולא לגייס אותן ישירות למילואים, מבטאת את המשמעות של הכשרה בסיסית בצה"ל: "זה שער הכניסה שלהן למערכת, מה שמאפשר להן ליישר קו עם כל חייל אחר בצבא ולדבר בשפה שלו. הטירונות מקנה להן שייכות למסגרת וסל כלים שלם".

רגע לפני שאנחנו נפרדות, סא"ל זכריה נזכרת בשיחת הפתיחה שערכה עם הטירוניות. היא שיתפה אותן בקשר האישי שלה לפרויקט, כמי שכמותן, מגיעה מרקע דתי: "כל אחת מהנשים כאן מזכירה לי את החברות שגדלתי איתן, וזה רק מעצים בעיניי את החשיבות של הנוכחות שלהן פה - כמה שהיא לא מובנת מאליה. אני גאה בזכות שניתנה לי לפקד על הפלוגה הזאת ומקווה שנזכה לפתוח עוד ועוד מחזורי גיוס שכאלה, בזכות הביקוש שאנחנו רואים".