הצטרפנו למש"קית - שטלפון ממנה פותח דף חדש לעשרות חיילים
הביטוי ׳צבא העם׳ לא סתם טבוע בלקסיקון הישראלי - לצה"ל מתגייסים נערים ונערות מרקע שונה ומכל קצוות האוכלוסייה. ביניהם גם חיילים עם עבר פלילי, אשר לחלקם ניתנת הזדמנות נדירה - לצאת לאזרחות עם חנינה מנשיא המדינה. הצטרפנו ליום שגרתי עם המש"קית היחידה בתפקיד ושמענו על התהליך שבכמה חודשים - מסוגל לשנות חיים
כשרב"ט גלי מתקשרת לחייל ומודיעה לו שהוא נמצא מתאים להליך מחיקת רישום פלילי - הוא מבין שלפניו עומדת הזדמנות יוצאת דופן לדף חדש. אבל מה זה בכלל אומר?
הפקה: עופרי היימנס, בימוי: מאיה ברקת, צילום: דניאל ספילקין ואדם סגמן, עריכה: נועה בירמן, אפטר: ג׳ונתן ברומברג, גרפיקה: עידן אמיתי
לצה"ל, כצבא בו משרתים חיילים וחיילות מכל קצוות החברה, מגויסים לשירות החובה גם נערות ונערים שבעברם תיקים פליליים. מתוך השאיפה להעניק לכל אחד ואחת שוויון הזדמנויות מלא, ניתנת האפשרות למשרתים בעלי רישום פלילי שסיימו שירות מלא לעמוד בפני ועדה אשר בסמכותה להמליץ על מחיקתו.
לעומת ההליך באזרחות שעלול לקחת שנים ארוכות, בצה"ל הוא אורך מספר חודשים בלבד ובעל אחוז גבוה יותר של קבלות חנינה - העומד על כ-95% מהבקשות.
על העבודה מאחורי כל זה אחראית רב"ט גלי, מש"קית הרישום הפלילי היחידה בכל צה"ל, שמטפלת במקרים של כ-100 חיילים בשנה. "בתפקיד הזה ניתנת לי ההזדמנות גם לעזור, וגם לשמור על קשר אישי עם כל אחד ואחת. השיחות איתם הן כמו נקודות אור עבורי".
כחצי שנה לפני השחרור, חיילים שנמצאו בעלי פוטנציאל לעלות לוועדת המחיקה מתחילים את התהליך. אם הם עומדים בקריטריונים הנדרשים, עברו שירות משמעותי ולא ביצעו עבירה במהלכו - רב"ט גלי פונה אליהם במטרה להסביר על האופציה למחיקת הרישום הפלילי, וחשוב לא פחות, עונה על שאלות ועוזרת עם החששות שעשויים לצוץ.
לאחר מכן, המועמדים שולחים מכתב אישי שמסביר את הרקע שלהם ומכתב מהמפקדים שממליצים עליהם למחיקת רישום פלילי: "אני בודקת שלא חסר שום פרט, קוראת את כל המסמכים, ונמצאת בקשר שבועי עם כל החיילים כדי לדרבן אותם לעבור את התהליך כמה שיותר מהר".
השלב הבא, והגורלי ביותר - הוא הוועדה. בראשותה עומד קצין חינוך ראשי במיל׳, מלווה בנציגים מהפרקליטות הצבאית, ממערך מגן, ממיטב וכמובן גם רב"ט גלי והקצינה שלה. במהלכה החייל מציג את סיפורו לכל הנוכחים, והם מחליטים האם להמליץ עליו לקבלת חנינת נשיא.
בנוסף להליך המורכב, כך משתפת רב"ט גלי, תקופת המלחמה 'טרפה את הקלפים', והביאה איתה אתגרים חדשים. "יש לי חיילים לוחמים שהוקפצו ב-7 באוקטובר ונכנסים ויוצאים מעזה. זה מוסיף עוד רובד לסיפורים האישיים שלהם ולקשיים שהם חווים. עם חלקם אני בקשר אפילו כשהם בתוך הרצועה, ובשנייה שיוצאים להתרעננות, הם מתקשרים לברר איך הם עוד יכולים לקדם את התהליך, ואפילו עולים לוועדה בגיחות הקצרות האלה".
"אני לא רואה אותם כעבריינים, אלא כחיילים שיש להם עבר פלילי", רב"ט גלי מדגישה, "מה שחשוב לי זה לא לשפוט אותם - אלא לבוא ולנסות לעזור להם".
"בסופו של דבר - הם יוצאים לאזרחות עם דף חלק וחיים חדשים", היא מסכמת, "לשמוע את האושר בקול שלהם אחרי שאני מודיעה שהחנינה התקבלה, זו סגירת מעגל מטורפת בכל פעם מחדש".
מה הם הקריטריונים להגשת מועמדות לעלות בפני הועדה?
- העבירות נעשו טרם הגיוס לצה"ל
- חיילות ששירתו במשך שנה וחצי לפחות
- חיילים ששירתו במשך שנתיים לפחות
- על החייל/ת להיות נקי/ה מהרשעות בית דין צבאי
- על החייל/ת להיות ללא אינדיקציית מצ"ח
- על החייל/ת להיות ללא תיקים פתוחים
- חיילים שצברו במהלך שירותם 10 הערות משמעתיות, או 21 ימי נפקדות, או 35 ימי מחבוש - יצטרכו להגיש בקשה חריגה.