הצטרפנו ללוחמי הדבורה שמוכנים לנטרל את עוקץ חיזבאללה

לפני שלוש שנים החלה לפעול בצפון יחידת מילואים מיוחדת שמטרתה אחת - להיות ערוכה לתרחיש של חדירת מחבלים לגזרה. אותה יחידה, שאחראית על כך שבזמן חירום יקפצו לאזור כמה שיותר כוחות בזמן קצר במיוחד, קיבלה את השם ית"ם (יחידת תגובה מיידית) גליל.

אבל שמה המוכר יותר של היחידה הוא סיירת דבורה, על שמה של דבורה דרכלר ז"ל, ההרוגה הראשונה בקרב תל חי ב-1920.

עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר, קפצו אנשיה מיד לגזרה שלהם. "בתחילת המלחמה, היה קשה לומר מה יהיה כאן", משחזר מפקד הסיירת, סרן (במיל') דרור, "חששנו שחיזבאללה יקבל השראה מהדרום ויתקוף במקביל, ולכן הגענו מהר מאוד". מאותה שבת שחורה, הלוחמים נמצאים בגזרה במסגרת מילואים ולא נחים לרגע - מתאמנים ליום פקודה.

בתחילת החודש, ציינה הסיירת אירוע שיא באימונים, וביצעה תרגיל מיוחד בצפון הגולן. הוא החל באימון יבש ואחר כך רטוב, וכלל דימוי תרחיש של חדירת מחבלים מגבול הצפון ונטרולם, באמצעות יכולות שאי אפשר לפרט. 

המילואימניקים ביחידה נבחרים בפינצטה. הקריטריון הראשון הוא להיות תושב הצפון, אבל לא סתם תושב. "לוחמי הסיירת מתאמנים יחד באופן קבוע כדי ליצור קבוצה מקצועית ומתורגלת, ולכן נדרשים אנשים בעלי תחושת מחויבות עמוקה לצפון", מסביר מפקד היחידה, "אנשים שרואים בנופים הירוקים בית. המילואימניקים האידיאלים שלנו - כאלה שגדלו כאן, שיש להם משפחה, שהשתקעו פה".

מהסיבה הזו, את שורות היחידה ממלאים לוחמי מילואים ותיקים מיחידות שונות - אנשים שכבר חוו פעילות מבצעית ואפילו מלחמות, ומוכנים להתייצב בכל עת שיידרשו. "הרקעים הצבאיים השונים מהם מגיעים הלוחמים מביאים איתם יתרונות רבים", מפרט סרן (במיל') דרור, "כל אחד מביא את הידע וההתמחות שלו. מהצד השני, יש גם פערים בשיטות הלחימה שכל אחד מכיר, ולכן אנחנו מקפידים להתאמן בכל שבוע כדי לשמור על הכשירות ולייצר שפה משותפת". 

המשימה הגדולה ברורה לכולם - במקרה של חדירה לשטח ישראל מהצפון, תפקידם להדוף את המחבלים, "אפשר לקרוא לנו תחילתה של מתקפת הנגד", הוא קובע, "אם יקרה אירוע בו כוחות חיזבאללה יצליחו לחדור למרות כל המחסומים שצה"ל מציב, אנחנו נגיע מהר לגזרה שאנחנו מכירים טוב כל כך, נילחם ונשתף פעולה עם שאר יחידות הצבא כדי להכווין אש". 

הלוחמים משרתים במילואים בתקופה לא פשוטה בכלל, ונשארים ביישובים בזמן שמשפחותיהם פונו מהם. "אשתי שאלה אותי למה אני לא נשאר בכיתת הכוננות של היישוב", מספר לוחם היחידה המבוגר ביותר, יוצא שלדג בן 55, " במסגרת הזאת אני אשן בבית, ולא בבסיסים או ביישובים אחרים - ועדיין אתרום למאמץ ההגנה על הבית. אמרתי לה שאם הייתי עושה זאת, הייתי מגן עליה ועל הילדים. כשאני ביחידה, אני מגן על מאות אמהות וילדים, זה למה אני כאן".

"הגישה הזאת, 'נשארים כל עוד צריכים אותנו', היא גישה שמלווה את כל הלוחמים בית"ם הגליל", מסכם מפקד היחידה, "וזה מה שהופך אותה למקצועית כל כך. לא מכריחים אף אחד, ובכל זאת כולם נשארים. תחושת המחויבת להגנה על הבית היא אחד מהדברים הבולטים ביותר כאן, ונותנת לנו את המוטיבציה להשתפר כל הזמן ולתת את ה-150% - דווקא עכשיו".