המג"ד שהוא גם סמח"ט מספר על הפיקוד בעזה מכמה כובעים

אולי תופתעו לשמוע שבארבעת החודשים האחרונים, סא"ל אריאל חבש ארבעה כובעים שונים - מג"ד דקל בבה"ד 1, לוחם שמטהר את העוטף ממחבלים, מג"ד מתמרן בעזה וסמח"ט 261 שמתמקצע בעולם התת-קרקע. עכשיו הוא חוזר לבית הספר לקצינים, המקום בו התחיל, במטרה להכשיר את דור המפקדים הבא. 

"בבוקר שבעה באוקטובר, ברגע שהבנתי את חומרת המצב, נסעתי מיד לבה"ד", מספר סא"ל אריאל, "לקחתי ציוד לחימה ואספתי שלושה צוערים". יחד עם שאר גדוד דקל שהוקפץ בהמשך, הם חיסלו מחבלים ביישובי העוטף, פינו פצועים והרוגים מהמרחבים וביצעו סריקות.                                                                             

בתום שבוע של לחימה אינטנסיבית, סא"ל אריאל וחייליו כבר החלו להיערך למשימה הבאה - התמרון בעזה. אחד מהרגעים שזכורים לו במיוחד הוא הכניסה לרצועה: "היינו מהראשונים לחצות את הגבול ברגל. אחרי 3 קילומטרים הסתובבתי וראיתי את כל הגדוד בטורים, כאשר מאחוריהם הרקע הירוק של המדינה. כשחזרתי, ראיתי את ההריסות והבנתי - אני נכנס עם הגדוד שלי למלחמה". 

כמג"ד, הוא פיקד וניהל 4 פלוגות שהיו אחראיות על המשימות השוטפות: פשיטות, סריקות מרחבים, השמדת אויב ותשתיות. לאחר כמה שבועות של תמרון, הקצינים הטריים התפזרו בגדודים השונים, ועד לפתיחת מחזור הצוערים הבא, המשיך סא"ל אריאל להילחם - הפעם כסמח"ט 261. במסגרת התפקיד, התעמק בנושא חשוב במיוחד: "בחודשיים האלה התעסקתי בסיכול תשתיות טרור תת-קרקעיות, והריסת בתי פעילי טרור שלקחו חלק באירועי הזוועות של 7 באוקטובר". 

"משימה נוספת של סמח"ט היא פינוי פצועים והרוגים", הוא ממשיך, ומשתף באירוע שמלווה אותו מהלחימה: "אני זוכר שהגענו למרחב וניהלנו את הפינוי, וכשהסתכלתי לחיילים בעיניים הבנתי שזאת כנראה הפעם הראשונה שהם רואים חברים שלהם על האלונקות שהם מרימים, ולמרות החוויה המטלטלת הזאת, הם מבינים שצריך להמשיך הלאה למשימה הבאה - וזה הדהים אותי לראות כמה כוחות יש להם".

כעת, שלושה חודשים מתחילת המלחמה, הוא חזר לפקד על גדוד דקל בבהד 1, ואנחנו מדברים איתו שוב בערב הגעת הצוערים החדשים. הקורס, הוא מציין, עבר שינויים והתאמות בעקבות המצב, ביניהם תרגול טכניקות לחימה ויכולות חדשות, אך גם התייחסות לפן הנפשי: "חלק מהצוערים הרגע יצאו מלחימה, והמעבר להכשרה הוא מורכב. לכן, אנחנו משקיעים במעבר המנטלי בעזרת סדנאות וליווי יועצים כדי לראות שקליטתם בבה"ד נעשית בצורה הנכונה ביותר עבורם". 

טקס סיום קק"ץ גפן שעליו סא"ל אריאל פיקד

סא"ל אריאל מאמין שהדבר החשוב ביותר להעביר לדור הקצינים הבא הוא האחריות של תפקיד המ"מ. "להיות בן 21, כשיש תחתיך 30 חיילים שהחיים שלהם תלויים בך, זאת אחריות שקשה להבין", הוא משתף, "וכשחייל מבין אותה זה מקרין על הגישה שלו בכל דבר. חשוב לי שהם יבינו שהם נכנסים לתפקיד חייהם - להנהיג בצבא ההגנה לישראל ולשמור על המולדת".