כך מחלקת ביצורים סוללת את הלחימה בצפון
הם פועלים בין הרים, מחצבות ודרכים עקלקלות - ומשמשים כאחד מהשחקנים המשמעותיים ביותר בלחימה בצפון. מחלקת הביצורים, חלק מכוחות ההנדסה של הפיקוד, אמונה על תהליך "פריצת הצירים" ומוכנה לכל תרחיש. ראש המחלקה הסביר לנו על הפעילות ללא הפסקה כדי לחזק את המוכנות בחזית הצפונית
כבר חמישה חודשים שמחלקת הביצורים בפיקוד צפון עובדת במרץ על מנת להתאים את הצבא לאיומים בכלל הגזרות. איך זה בא לידי ביטוי? בזכות פריצת צירים. אולי זה נשמע פשוט, אבל זה אחד המענים החשובים ביותר, והעשייה שלהם יכולה להכריע מערכה שלמה.
מדובר למעשה בסלילת כבישים ודרכים לכלי רכב, כשישנם שלושה סוגי פריצות - הראשון נועד לשימוש יום-יומי, ומשתמשים בו על מנת להניע כוחות מנקודה לנקודה במינימום פגיעה מאיומי נ"ט. כך למשל, יהיה ניתן לנוע בקלות בכבישים כדי לחלץ פצועים באופן בטוח.
השני - נועד לשימוש אופרטיבי, והוא נמצא בעבודה עוד מלפני המלחמה. "במקרים של לחימה, יש כמות גדולה יותר של רכבים שצריכים לעבור ממקום למקום", אומר רס"ן ולרי, ראש מחלקת ביצורים בהנדסה בפצ"ן, "בדיוק בשביל זה, צריך לפרוץ עוד צירים במקומות שונים שהאויב לא יכיר כדי לאפשר לרק"מים להגיע מכמה כיוונים שונים".
הסוג השלישי מיועד להגנה על העורף. מדובר בנתיבי מילוט נסתרים ביישובים, כאשר בעת הצורך ישמשו את התושבים לצאת מאזור הסכנה באופן בטוח. "מטרת העל שלנו היא שגם אם אישה בהריון עם שני ילדים תצטרך לצאת מהיישוב בלחץ של זמן, תהיה לה הדרך הכי קלה לעשות זאת מבלי להיפגע", מבהיר רס"ן ולרי.
בנוסף, הדרכים יאפשרו את החזרה של תושבי הצפון המפונים לביתם. "ברגע שיהיה בכל מקום ציר", הוא ממשיך, "כך נוכל לדחוק את חיזבאללה לקו אחורי, ויהיה בטוח יותר לשהות שם".
אבל איך בעצם התהליך עובד? תחילה עולה צורך מהשטח שמגיעה אל המחלקה, ולאחר מכן מוודאים עם המודיעין של האוגדה היכן נמצאים האזורים המוגנים והאזורים החשופים לאיומי נ"ט. בהמשך, מקבלים אישור מהרשויות המקומיות ומתחילים בעבודה המעשית.
אחרי שקיבלו את האישורים, המחלקה יוצאת לסיור בשטח בשביל לחפש את הדרך הטובה ביותר לסלול את הדרך. בתוואי המסורבל של הצפון זו לא עבודה פשוטה בכלל, ולעיתים אנשי ההנדסה נאלצים לחצוב דרכים באמצע ההר או לפעול בשיפועים משמעותיים.
מעבר לכך, הם צריכים לפעול מהר ככל האפשר כדי לא לחשוף את מיקומם לאויב, וזה מבצע של ממש. "כשיש אפשרות, אנחנו בוחרים יום ערפילי, או פועלים בחשכה ומכבים את האורות של הכלים", מציין רס"ן ולרי, "כשאין אופציה כזאת, אנחנו עושים פעילות 'הונאת אויב' - מכוונים אותם למשהו אחד, ובינתיים עושים משהו אחר".
כעת נמצאים מאחוריהם עשרות קילומטרים סלולים, והם לא מפסיקים. הם מודעים לסכנה, אך גם לחשיבות של מה שהם עושים. "זו זכות מאוד גדולה לשרת בזמן מלחמה. בשביל זה התאמנו כל השנים", הוא מסכם, "אנחנו נלחמים את המלחמה של הדור שלנו ועושים הכול כדי לעמוד במשימה - להגן על תושבי הצפון ולאפשר את החזרה שלהם הביתה בבטחה".