בין שמי עזה לגיחת הדרכה - זה מה שהפך את קורס טיס 188 למיוחד

דמיינו שאתם טייסי קרב או מסוקים. אתם מקבלים את המשימה שלכם, מבצעים אותה בלילה בצורה הטובה ביותר, ושעות ספורות לאחר מכן, כשהכול עדיין טרי אצלכם בראש, המשימה שלכם הופכת לשיעור בכיתה של בית הספר לטיסה. עובד צה"ל א' וסרן א' - לא צריכים לדמיין.

ע"צ א' הוא אחד מאותם האנשים שהכשירו את 36 הטייסים והנווטים החדשים, שבשבוע שעבר עמדו על רחבת המסדרים בטקס הסיום. הוא טיס מסוקים בטייסת 123 מזה שנים רבות. בשנת 2019 התחיל להדריך את מגמת המסוקים בבית הספר לטיסה של חיל האוויר, בתור אזרח עובד צה"ל. אליו מתווסף סרן א', טיס קרב בטייסת 106, מדריך בקורס טיס את מגמת הקרב מזה שנתיים.

ב-7 באוקטובר, הגיע ע"צ א' לטייסת שלו כדי להילחם ולסייע במלחמה, אך נודע לו ששובץ לטיסה מאוחרת, ובינתיים המשימה שלו היא להעביר מסוקים מבית הספר לטיסה, אל הטייסת המבצעית שלו - ביחד עם החניכים בקורס הטיס. "אני מוצא את עצמי עם חניך מתקדם, שזכה לטוס במלחמה", מתחיל א', "לפני ההמראה אמרתי לו: 'אתה הולך לזכור את הטיסה הזאת כל החיים שלך'". 

"זה אירוע מוזר", משתף סרן א', "בחודשיים הראשונים, השילוב בין הקורס למלחמה לא התאפשר. בית הספר עצר מלכת. אנחנו המדריכים, לא התעסקנו בצוערים, אלא רק בלחימה. כשהבינו שהמלחמה עומדת להיות ארוכה, פתחו מחדש את ההדרכה והקורס".

"היו לא מעט אירועים במלחמה ,כשאתה מוצא את עצמךמבצע משימות ברמות סיכון גבוהות, כמו בליל התקיפה האיראנית, מבצעים לחילוץ חטופים ותקיפות בלבנון, ויום למחרת - אתה מוצא את עצמך מלמד על הפעולות הכי בסיסיות של המטוס", מסביר סרן א', "הדיסוננס בין איפה שהייתי אתמול בלילה, ומה אתה עושה היום בבוקר זאת תחושה מוזרה".

"רק לקראת חודש פברואר התחלתי לחזור יותר לביס"ט", משחזר הע"צ, "אבל עדיין לפחות 15 ימים בחודש, אני במילואים מבצעיים. הברזתי הרבה לחניכים בעקבות שלל משימות מבצעיות, שכמובן הן בעדיפות עליונה, אבל בכל זאת הצלחתי לשלב את זה, ולהיות נוכח יותר אצל החניכים".

למרות השיעורים המפוספסים והמדריכים החסרים, התקופה הזאת סיפקה יתרון אחד מובהק לחניכי הקורס: הפעילויות המבצעיות שביצעו המדריכים - והשיעורים שבאו אחריהם.

"אני יורד מטיסה, מגיע לשיעור ומראה לחניכים את תיעוד החילוץ שביצעתי שעות ספורות לפני", מסביר ע"צ א', "חומר הלימוד היה מוחשי מבדרך כלל. מה שאני אמור ללמד אותם, פתאום טרי אצלי בראש. לכן הייתה הדרכה עם הרבה יותר משמעות, הבנה של המשימה ושל הערכיות שלה, והמטרה שלשמה אנחנו נמצאים כאן".

"אני מראה להם פינויים מהרצועה, מדריכי המסק"ר מראים להם סיוע והשמדת מטרות, אנשי המטה שמנהלים את תאי השליטה מסבירים על משימתם", מציג הע"צ, "ובגלל שהמפקדים והמדריכים של הקורס הם משלל המגמות, החניכים מקבלים את התמונה המלאה והמקיפה ביותר של החיל כולו במלחמה". 

"לחבר'ה האלה היה דחף מטורף להגיע לטייסות, להיות מבצעיים ולקחת חלק במלחמה", סרן א' מספר, "היה שם דרייב שאין בקורסים אחרים. זה מרגש לראות אותם מסיימים את הקורס עכשיו. זאת תקופה לא פשוטה, אבל לפחות הקורס הזה היה יוצא דופן".

"אני מרגיש שיש לי קשר מיוחד איתם, עם האנשים שהיו בו", ע"צ א' מחייך, "למרות שלא תמיד הייתי נוכח בצורה מלאה, כן נוצר קשר יותר עמוק. אני גאה בהם ורואה ערכיות מאוד גדולה בלהכשיר את טייסי ולוחמי העתיד של חה"א. אני ישן בשקט בלילה כשאני רואה את הלוחמים האלה, אני סומך עליהם".